גליוני הש"ס/יבמות/עו/א

גליוני הש"ס יבמות עו א

דף ע"ו ע"א

ומנחינן ליה אבי פוקרי ומקרי. נ"ב עיין שאילת יעב"ץ [ח"א] סי' מ"ג ועיין ספר בכור שור נדה י"ג א' ד"ה גבול יש לו:

נסתם כשר. נ"ב ל' השאלתות פ' תצא ברם צריך היכא דאינקיב הגיד והדר נסתם מי שרי ליה למינסב בת ישראל מי אמרי' דומי' דממזר שווי' רחמנא מה ממזר לית ליה תקנתא אף האי כו' א"ד האי גברא מעיקרא כשר הוי דהא בידי אדם הוא דאינקיב והשתא איסתתים ליה וכיון דאיסתתים הדר לכשרותי' ח"ש דתני' ניקב פסול כו' עכ"ל נ' מדבריו דהא דנסתם כשר הטעם רק מפני שהי' פעם כשר וע"כ נקל לו ביותר לחזור לכשרותו ובא לתרץ הא דאמרי' לעיל ע"ה ב' נאמר לא יבוא פצוע כו' ונאמר לא יבא ממזר מה להלן כו' הרי דמדמינן ליה לממזר וע"כ תיקשי דגם לעניין נסתם נדמיי' לממזר לומר דמה ממזר לית ליה תקנתא כו' וע"ז תי' דלעניין נסתם אין סברא לדמותו דהסברא מחייבת להכשירו בנסתם מפאת שחזר לכשרותו דמעיקרא ואולם בפשיטות הרי יש לחלק בינו לממזר שהרי בממזר אין הפסול מסתלק משא"כ בנסתם שנסתלק הפסול שהוא רק מפאת שאינו מוליד אך י"ל דקשיא ליה מזרעו דממזר דבהם ג"כ הוי כנסתלק הפסול כיון שהם לא נולדו מאיסור ערוה עוד וע"כ הוכרח לחלק דשאני ממזר דלא הי' לו שעת הכושר ומשא"כ פ"ד דהי' לו שעת הכושר לכן יותר נקל לו לחזור לכשרותו ודו"ק:

למעוטי קרום שעלה מחמת מכה בריאה או מחמת מכה בוושט שאינו קרום. ל' השאלתות פ' תצא:

וה"מ קטן. נ"ב ל' השאלתות שם ה"מ לקטן אבל לגדול כיון דיהיב דעתי' על אישות ופקע לא סתים עכ"ל אולי הי' לו גירסא אחרת או כך פירושא קמפרש דה"מ קטן הכוונה דה"מ באדם קטן אבל באדם גדול כו' וק"ק דבאדם קטן נמי לכשיגדיל ויתן דעתו על אישות יופקע וא"כ מדוע הסתימ' מכשרת ויש ליישב אך הפי' הפשוט לכאורה דה"מ נקב קטן אבל אם הנקב גדול אין הסתימ' עומדת ואיקפולי מיקפלי:

נשים המסוללות כו'. נ"ב עיין חידושי רמב"ן שבת ס"ה א' דכ' ויש לפרש לר"ה נשים עושות זו עם זו זונות אפי' לרבנן מפני שאין בהן אישות ורבא קאמר דאפי' לר"א אינן עושות עכ"ל כוונתו דלר"ה כיון דמחשיב ליה ביאה ה"ל ביאת זנות אפילו לרבנן מפאת היותה ביאה שאין בה תפישת קידושין דאין אשה מקדשת אשה ושפיר נעשית זונה אע"ג דפנוי הבא על הפנוי' לא עשאה זונה ואולם ל' זונות דנקט אכתי לאו דווקא הוא רק הפסול מובת אש כהן כי תהי' וגו' דכל שנבעלה ממי שאין לו בה קידושין ולית ביה אלמנות וגירושין פסולה לכהונה כמו בנבעלת מעכו"ם ועבד, עיין לעיל מ"ה ב' ויל"ע לר"ה דנשים המסוללות פסולות כו' דחשיב ליה ביאה וכנ"ל אם אשה כהנת המסוללת בנסללת כזאת עוברת ג"כ מלבד הפריצות עוד עבירת ביאה על הזונה דנהי דלא הוזהרו כשירות להנשא לפסולין היינו דלא אזהרינהו רחמנא להיות נבעלות אבל זו שחושבין אותה בועלת הרי היא כהנת בועלת זונה ואפשר שאסורה בזה כמו שאיש כהן אסור לו לבעול זונה ואם נאמר כן אזי הנסללת השני' הזאת תיאסר עוד משום חללה שהרי נבעלה מאיסור כהונה ותיאסר גם בתרומה מעתה כדין חללה וכהן הבא עליה מעתה יעבור תרתי משום זונה ומשום חללה וכהנת המסוללת בה תעבור תלתא איסור הפריצות וזונה וחללה ואם דכוונת ר"ה וודאי רק מדרבנן עכ"ז איכא לספוקי מיהא בכל הני מדרבנן ובאפושי איסורי גם בדרבנן יש נפקותא בהצרכת כפרה טפי ולקוברה בין רשעיות גמורות ועוד כמה נפקותי והנה לפמ"ש דנשים המסוללות חשיבא כנבעלה מעכו"ם כו' לכאורה גם בתרומה ראוי שתיתסר כמו בנבעלה מעכו"ם, עיין לעיל ס"ט א' ואולם ל' פסולה לכהונה דאמר כאן לא משמע הכי ואולי לא רצו לגזור כ"כ רק לעניין כהונה לבד ולפי"ז גם מ"ש דבהסללה שנית מכהנת תעשה חללה ליאסר בתרומה ג"כ יש לדחות:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף