גליוני הש"ס/יבמות/נט/ב
גליוני הש"ס 
יבמות נט ב
בממאנת. נ"ב עיין בהקדמת ס' בית שמואל אחרון מש"ש בדרוש לנישואין דהרשב"א כאן הקשה דאכתי קשיא אר' אלעזר דמפיק פסול נבעלה שלא כדרכה מקרא וק' דתיפוק ליה דה"ל זונה וקרא הא ליכא לאוקמי בממאנת ותי' שם קושי' זאת דבאמת הא ק' דמאי פריך ארב דתיפוק ליה כו' הא משכחת בנפלה ליבום לכ"ג מאחיו שקידשה ובעלה אחר הקידושין שלא כדרכה דאי משום אלמנה ה"ל ל"ת גרידא ועדל"ת וע"כ חדית רב דהיא ג"כ בעולה ע"י הביאה שלא כדרכה וה"ל עשה ול"ת ואין עדל"ת ועשה אלא דאין לאוקמי' לדרב בהכי כיון דאין נפקותא בזה לדינא אחרי שחידשו חכמים דגם חייבי לאוין גרידא אין מתייבמות גזירה ביאה ראשונה אטו ביאה שני' וא"כ עכ"פ קרא שפיר הא אפשר לאוקמי' אכה"ג עכת"ד והנה הקושי' שכ' בשם הרשב"א כאן אין כתובה ברשב"א ואינה קושי' דקרא דבבתוליה בעי' לאסור מוכת עץ ובזכרוני שגם המל"מ כ' כן ואינני מופנה כעת לעיין עליו ומה שהקשה דמאי פריך דת"ל כו' הא יש נ"מ בייבום כו' לכאורה גם אחרי גזירת חכמים דגזרו ביאה ראשונה כו' אכתי יש נפקותא לאם עבר וייבם אם לוקה ואולם לריב"א שלהי חולין בלא"ה אין לוקה כיון דהלאו נדחה אולם בלא"ה איכא נפקותי טובא בין איסור דאוריתא לדרבנן וגם אני מסופק למ"ד דיש דיחוי אצל מצוות וא"כ לפי המבואר ברש"י זבחים ע"ג ב' אהך דהשתא דאמור רבנן לא נקריב כו' דכיון דאמור רבנן לא נקריב נדחית ההקרבה גם מה"ת דהאיסור דרבנן עושה דיחוי מה"ת א"כ ה"נ השתא דאמור רבנן שלא ייבם מגזירה דביאה ראשונה כו' י"ל דגם מה"ת אין מצוה עוד דנדחית המצוה ע"י האיסור דרבנן וא"כ גם מפאת הדרבנן לקי אם מייבם ואולם גוף הקושי' נ' דליתא דא"א לאוקמי' לדרב אנבעלה מבעלה אחר הקידושין שלא כדרכה ונ"מ לייבום דזה לא הוצרך רב להשמיענו דמבעלה וודאי דנעשית בעולה ע"י ביאה שלא כדרכה לכ"ע ע' קידושין ט' ב' וכן מבואר ברשב"א בסוגין ד"ה הא מני ר"מ היא וז"פ ובגוף הך דכאן דאמר בממאנת, עיין שו"ת הריב"ש סי' קצ"ד דדן מזה גם אקטנה שנישאת שלא לדעת אבי' דלא נעשית זונה אף שבא האב ומיחה עש"ה ויש לחלק טובא:
נבעלה למי שאינו איש כו'. נ"ב עיין אריכות בעניין ביאת בהמה ושד ורוח אי חשיב ביאה לשום דבר בשו"ת חיים שאל [ח"א] סי' נ"ג:
מעשה בריבה אחת בהיתלו. נ"ב כלשון זה נדה ט' ב':
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |