גליוני הש"ס/בבא מציעא/ע/ב
לא נצרכה אלא בכדי חייו. נ"ב ע' שו"ת חיים שאל סי' א':
תוד"ה ואי כ' אבל הכא כו'. נ"ב בשו"ת תה"ד ח"ב סי' ק"ל העתיק דברי התוס' אלו בשינוי עש"ה וע' שו"ת צמח צדק סי' ס"א וס"ב:
תוד"ה תשיך כ' ה"ה לא ריבית ואונאה. נ"ב ע' שו"ת שבות יעקב ח"ב סי' קס"ה דכ' בפשיטות דב"נ אינו מוזהר על אונאה דהא אונאה לא אתי מגזל עש"ה ואישתמיטו לי' במחכת"ה דברי התוס' דכאן ויש שם עוד צ"ע בדבריו דלא הי' נצרך שם לענ"ד להנעה דב"נ אינו מוזהר כו' דאפי' מוזהר נמי לא חשיב בר חיובא למיפטר שולחו הישראל דכיון דאותו החיוב אשר על הישראל חיוב אונאה דתורה הישראלית הא אינו בהב"נ דהוא מוזהר רק מתורת הב"נ וא"כ הוי תמיד אינו בר חיובא כיון דמאותו חיוב שאנו באין לחייב את המשלח הא ליתי' לחיוב זה בשליח ואף דיש בו חיוב אחר מתורת ב"נ אשר גם מחמתו הי' אסור לו לעשות ושייך סברא דדברי הרב כו' מ"מ בשליח ישראל כה"ג לאו בר חיובא נמי הא אמרי' יש שלד"ע ואף דיש בו איסור אחר היינו איסור דלפני עור דמחמתו עכ"פ שייכא סברא דדברי הרב כו' ועכ"ז אמרי' יש שלד"ע ע' תוס' לעיל י' ב' ד"ה דאמר:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |