גליוני הש"ס/בבא מציעא/נט/ב
מאי עכנאי א"ר יהודה אמר שמואל שהקיפו דברים כעכנא זו וטמאוהו. נ"ב דוגמת זה עירובין ק"ד ב' מאי באר הקר אמר שמואל בור שהיקרו עליה דברים והתירוה:
אם הלכה כמותי חרוב זה יוכיח נעקר חרוב ממקומו כו'. נ"ב עיין מה שהבאתי בזה בבית האוצר ערך אדם כלל י"ח בשם הקנה דטעמא דר"א דמטהר משום דנתבטל מתורת כלי והוא דוגמת עקירת החרוב מן המקום דהמקום עניינו ג"כ עניין כלי שמכיל את המתקומם עליו ע"ש ונזכרתי בזה גמ' ע"ז נ"ב ב' אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים בכלים שנשתמשו בהן לעכו"ם הכתוב מדבר כו' וע"ש דפריך הא מקומות כתי' ומשני אם אינו עניין למקומות דלא מיתסרי דכתי' אלהיהם על ההרים ולא ההרים אלהיהם תנהו עניין לכלים כו' ועכ"פ מצינו שקרא הכתוב לכלים בשם מקומות והוא סיוע לדברי הקנה הנ"ל דמקום רומז לכלי ועניינו עניין כלי וע"ע זבחים כ"ד א' הואיל ורצפה מקדשת וכלי שרת מקדשים מה כלי שרת לא יהא דבר חוצץ בינו לבין כלי שרת אף רצפה לא יהא דבר חוצץ בינו לבין הרצפה כו' ומובן ביותר להנ"ל ג"כ דהרצפה דהוא המקום שעומד עליו עניינו ג"כ עניין כלי והוא ילפותא דכלי מכלי דמה כלי שרת כו' כך המקום דהוא ג"כ כלי צריך ג"כ שלא יהא דבר חוצץ בינו לבינו:
ושליש בשעורים. נ"ב בשו"ת הריב"ש סי' שע"ה הביא הגמ' דכאן בנוסחא ומחצה בשעורים וכ' שם טעם מדוע לקו הזיתים והחטים רק שליש והשעורים מחצה ע"ש:
שלא ירבו מחלוקת בישראל. נ"ב כלשון זה סנהדרין פ"ח א':
ההוא יומא ריש ירחא הוי כו'. נ"ב עיין רוקח סי' רכ"ח כ' בליל ר"ח אין נופלין על פניהם וכל היום עד יום השכמת לאחר ר"ח דאמרי' בב"מ גבי מעשה דר"א כו' עכ"ל ומבואר מדבריו דבשאר הימים נופלין על פניהם גם בלילה מיהו מאי דדייק מכאן דאין נופלין בר"ח דגם בליל ר"ח אין נופלין לולי דבריו יש לחלק בין ליל ר"ח ליומו מפאת דאין מקדשין החודש בלילה וכדמחלקי' בזה לעניין הזכרת יעלה ויבוא בתפלה בלילה בברכות ל' ב' וע"ש בפנ"י וגם מאי דמשמע מדברי הרוקח דגם בליל שאחר ר"ח אין נופלין צריך ביאור מנא ליה:
והלוחצו עובר כו'. נ"ב פי' הלחיצה שילך עם הגר לפנים משורת הדין, ס' יראים סי' נ"ג ולפי"ז כל לפנים משורת הדין שהוזכר בגמ' בין אדם לחבירו כהך דלעיל כ"ד ב' וע"ש במסורת הש"ס לגבי גר הוו דין מצד לאוין דלחיצה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |