גליוני הש"ס/בבא מציעא/נח/ב

גליוני הש"ס בבא מציעא נח ב

דף נ"ח ע"ב

לפי שאין קץ לדמי'. נ"ב ע' שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' ד' הביא ראי' מכאן דהקדש לעניים רעהו קרינן בי' דאל"כ אלא דינו כהקדש גבוה א"כ ס"ת נמי הא אמרי' בב"ב מ"ג א' דהכל לגבי ס"ת עניים נינהו וא"כ הי' ראוי שלא יהי' אונאה במכירת ס"ת כהקדש דמימעיט מאונאה מקרא דעמיתך וע"כ דהקדש לעניים עמיתך קרינן בי' וא"כ ה"ה דקרוי רעהו ע"ש ואינו מובן דנהי דהכל לגבי ס"ת עניים הן היינו דגם עשיר הצריך לס"ת ואין לו הרי הוא עני בעניין זה מ"מ אטו המוכר דבר לעני אין לו אונאה ומה זה ענין לשלא יהי' בו אונאה ואין לו עניין כלל לצדקה והקדש שאדם מקדיש לעניים לדון מכאן דאין לו דין הקדש ואפי' נדון דקדושת ס"ת כקדושת הקדש וע' שבת קט"ז ב' רש"י ד"ה לא נטלטל עור אגב בשר דכ' דבשר פסח דומיא דס"ת וע' עירובין ק"ג א' דקרינן לס"ת מקדש ע"ש סוף סוף אחרי דאיתי' במכיר' והמכיר' הרי הוא הדיוט להדיוט א"כ מה בכך שגוף הספר הקדש מ"מ האונאה הרי נתאנה הדיוט ושפור יש בו דין אונאה וז"פ:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף