גליוני הש"ס/בבא בתרא/קסד/ב

גליוני הש"ס בבא בתרא קסד ב

דף קס"ד ע"ב

וא"ל זונין לרבי. נ"ב הוזכר שם זה עוד בפסחים מ"ט א' ובא זונין ממונה של ר' גמליאל:

לעולם אל יספר אדם בטובתו של חבירו כו'. נ"ב פי' אל ירבה לספר שמתוך שמרבה בא לומר גנות זה שבו אבל סיפור טובה בלא רבוי מותר דתנן חמשה תלמידים היו לו לר' יוחנן בן זכאי הוא הי' מונה שבחן, ס' יריאים סי' מ"א וה"ל לאתויי נמי גמ' ערוכה במגילה כ"ה ב' האי מאן דשפיר שומעני' שרי לשבוחי' ומאן דשבחי' ינוחו לו ברכות על ראשו וגוף הך דכאן שמתוך שבח באין לגנות ע' דוגמא בהיפוך זה במגילה י"ג א' מגנותו של אותו רשע למדנו שבחו כו':

ג' עבירות אין אדם ניצול מהן בכל יום. נ"ב י"ל דזה עניין החביתין שכ"ג מקריב בכל יום והיינו לכפרה על חטא ולא חייבה תורה זה בשאר אדם רק בכ"ג שמתוך גודל מעלתו הקלות נחשבות לו כחמורות וצריך כפרה טפי וגם לשאר ישראל התמיד מכפר ומשא"כ הכ"ג למעלתו צריך קרבן בפ"ע דמשוח כציבור וכזה בכריתות כ"ה א' דבבא בן בוטא הי' מביא אשם תלוי בכל יום לכפרה והי' נקרא אשם חסידים וכעניין זה חייבה תורה בכ"ג מנחת חביתין בכל יום לכפר וגם י"ל כיון דאחד מג' עבירות שאין ניצולין בכל יום אבק לה"ר ומבואר במהר"ל מפראג ז"ל דקטורת מכפרת על לה"ר וקטורת דיוה"כ דהית' דקה מן הדקה היינו שמכפרת על אבק לה"ר והיינו משום דיוה"כ הוא יום נעלה ביותר וצריך גם אבק לה"ר כפרה ולכן הקטורת בו דקה מן הדקה לכפר על אבק לה"ר ומבואר בספרי הדרוש דהכ"ג ויוה"כ וקדשי קדשים עניינם אחד דכולם קדשי קדשים זה בנפש וזה בזמן וזה במקום עולם שנה נפש וזהו עניין כניסת כ"ג ביוה"כ לקדשי קדשים דאז הי' התחברות הקדשי קדשים בעש"נ יחד כנודע ולכן הכ"ג דמדריגתו מדריגת יוה"כ לפי הנ"ל לכן צריך תמיד כפרה על אבק לה"ר וכיון דאין ניצולין מזה בכל יום לכן מביא מנחה לכפרה בכל יום וע' מנחות נ"א א' דאי לא כ' רחמנא בשמן ה"א תיהוי כמנחת חוטא וצריך טעם דמדוע ה"א לדמותה למנוחת חוטא וגם לר"ש מאי דמנחה חוטא אינה טעונה שמן שלא יהא קרבנו מהודר וא"כ מאי שייך זה במנחת חביתין ואך להנ"ל ניחא דגם מנחת חביתין הוא לכפרה על חטא בכל יום כאשם תלוי דבבא בן בוטא שהי' מקריב בכל יום וע"כ שפיר יש לדמותו למנחת חוטא ומהעבירות שאין אדם ניצול בכל יום הם כאן הרהור עביר' ואבק לה"ר ומצינו במנחת מחבת דמכפרת ע"ז ע' רש"י מנחות ס"ג א' ד"ה רחושי הלב וד"ה מחבואי הפה וע"כ שפיר י"ל דמנחת חביתין דהית' ג"כ מנחת מחבת ובאה בכל יום היינו דבאה לכפר על חטאים הנ"ל שאין אדם ניצול בכל יום ואולם נזכרתי עוד גמ' מנחות ע"ד א' דאמר שכן תדירה לא חטי וברש"י נדבתו וחביתיו אין באין על חטא כמנחת חוטא ע"ש וי"ל דשם הכוונה דאין בא על חטא ידוע וחמור כמנחת חוטא אבל שפיר גם היא באה לכפרה ותדע דעולה נמי מיקרי אינו בא לכפרה נגד חטאת ואע"ג דמכפר אעשה והרהור עביר' וע' רש"י זבחים נ' א' דכ' עולה לגבי חטאת ואשם לא חשיבא כפרת עשה דידי' כפרה ע"ש ונזכרתי דמנחת חביתין עצמה קרוי' חטאת בקרא ע' רש"י מנחות ק"ח א' ד"ה ומותר עשירית האיפה של כ"ג ותוס' שם ד"ה ומדאינה קרוי' חטאת וא"כ י"ל טעם הגמ' מנחות נ"א א' הנ"ל בפשיטות דמשום דקרוי' חטאת ה"א לדמותה למנחת חוטא ואולם עכ"פ גוף מה דקרוי' חטא" משמע דבאה לכפר על חטא וא"כ כיון דבאה בכל יום נ' נכון כדברינו הנ"ל:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף