גבורת ארי/יומא/נד/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גבורת ארי TriangleArrow-Left.png יומא TriangleArrow-Left.png נד TriangleArrow-Left.png ב

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף

לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
תוספות ישנים
ריטב"א
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
גבורת ארי
רש"ש

שינון הדף בר"ת


דף נ"ד ע"ב

תנן כמ"ד מציון נברא העולם ק"ל מה ענין ציון שהי' סמוך לירושלים כדכתיב בס' שמואל לאבן שתיה שהיתה בבית קדשי קדשים שבתוך ירושלים מיהו כהאי גוונא מצינו בפ"ד דר"ה (דף ל') דתנן בראשונה היה לולב ניטל במקדש ז' ובמדינה יום א' משחרב בהמ"ק התקין ר"י בן זכאי שיהא ניטל במדינה ז' זכר למקדש ואמר' בגמרא ומנלן דעבדינן זכר למקדש דכתיב ציון היא דורש אין לה מכלל דבעי דרישה הרי שמביא ראיה לזכר למקדש מציון היא דורש אין לה ש"מ דציון ומקדש חדא מילתא הוא:

רי"א עולם מן הצדדים נברא ונ"ל דל"ל לר"י הא דאמ' בפ"ב דחגיגה בשעה שברא הקב"ה את העולם היה מרחיב והולך כב' פקעיות של שתי עד שגער בו הקב"ה והעמידו וכו' והיינו דאר"י אני אל שדי אני הוא שאמרתי לעולמי די ואי עולם מן הצדדים נברא כשהגיע לאמצעיתו ממילא נדבק וא"א להרחיב יותר:

שנאמר כי לשלג יאמר הוי ארץ ובפ"ק דתענית (דף ג') אמר רבא מעלי תלגא לטורא כה' מיטרא לארעא שנאמר כי לשלג יאמר הוי ארץ פי' כאשר יאמר לשלג הוי לארץ הרי הוא כגשם מטר וגשם מטרות הרי ה' דמטרות תרתי משמע והשתא בשלמא הא לא קשה לרבא דדריש לה אגשם דעלמא ור"א דריש לה הכא אשעת בריאת עולם דרבא כשאר תנאי ס"ל דאין עולם נברא מן הצדדים והאי קרא לדידהו מיירי בגשם דעלמא אבל הא ק"ל דלר"א ע"כ האי מטרות דקרא שאצל גשם בתרא לא משמע ליה אלא חדא דהא אין בעולם אלא ד' צדדין בלבד ורבא חשיב ליה בתרתי ומנ"ל הא דהא בהא ליכא מאן דפליג אר"א דחשיב ליה בחדא והול"ל מעלי תלגא לטורא כד' מיטרי ולא כה' ובדוחק י"ל דס"ל לרבא דאם איתא דשאר תנאי למטרות לא משמע להו אלא חדא הוי דרשי להאי קרא כר"א דעולם מן הצדדים נברא דהכי מסתבר טפי למדרש להאי קרא דמיירי מבריאת עולם ולא מגשם דעלמא אלא משום דמשמע להו מטרות תרתי א"א לאוקמי דמבריאת עולם איירי דהא ליתא אלא ד' צדדים מש"ה מוקים לה בגשם דעלמא וכה' מיטרי:

תולדות השמים משמים נבראו כו' א"י האיך דייק מהאי קרא דאלו נבראו מן השמים ואלו מן הארץ הא האי קרא לא מיירי כלל ללמד עליהם מאיזה מקום נבראו:

אלו ואלו מציון נבראו שנאמר. פי' בין תולדות שמים בין של ארץ נבראו מציון ונ"ל מדכתיב ב' הופעת יופי והופיע א' לתולדות שמים וא' לתולדות הארץ והיינו דהכא מייתא לסיפא דקרא נמי דאלקים הופיע ולעיל גבי מציון נברא לא מייתא אלא לרישא דקרא דמציון מכלל יופי לחוד משום דלעיל לא מיירי מב' התולדות:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף