גבורת ארי/יומא/מז/א

גבורת ארי יומא מז א

דף מ"ז ע"א

כף ביוה"כ ל"ל מלא חפניו והביא א"ר נ"ל דאין לפרש כיון דכתיב הכי צריך להביא בתוך חפניו דווקא ולא ע"י כלי הא קרא הכי כתיב ולקח מלא מחתה ומלא חפניו אלמא ולקח אמלא חפניו נמי קאי ועד כאן לא מבעיא לן לקמן מהו שיעשה מדה לחפינה אלא אי ילפינן מלא מלא מקמיצה הא לאו הכי משום ולקח ל"ל בה דלקיחה ע"י ד"א שמה לקיחה כדפי' רש"י שילהי שמעתין וכיון שכן אם הביא בכלי ל"ל בה ואפי' את"ל דילפינן מלא מלא ממנחה הא מנחה נמי אם רצה להוליך בכלי אצל המזבח מוליך כדאמרינן בפרק ג' דמנחות (דף כ"ו) בכלי עובדה ביד כו' אלא ודאי ה"פ כף ביוה"כ ל"ל כלומר טורח זה למה כיון דלא קפיד קרא להוליך בכלי דווקא ואפי' בחפניו סגי משום חולשא דכה"ג הו"ל להוליך בחפניו דליכא כובד כ"כ כמו ע"י כלי וכ"ת למאי דפי' הא דמסיק וכיון דלא אפשר עבדינן כדאשכחן בנשיאים ל"ל ה"ט דאשכחן כן ת"ל כיון דא"א בלא כף מטעמא דקאמר השתא לפני מלך בשר ודם אין עושין כן בע"כ צריך דבשלמא אי אמרת דע"י כף איכא למיחש משום דררא דאיסורא שפיר צריך לה"ט כדאשכחן בנשיאים דאל"כ הו"ל למיעל בחפניו ואי משום לפני מלך בשר ודם אין עושין כן מ"מ מאי חזית לדחות הא מפני הא אבל למאי דפירשתי דאי מעייל בכף נמי שפיר דמי ובכלל ולקח הוא דלקיחה ע"י ד"א שמיה לקיחה ואי בעי בכף מביא ואי בעי בחפניו הא כיון דלא אפשר בחפניו מטעמא דמפרש ממילא צריך לאתויי בכף וה"ט כדאשכחן ל"ל וי"ל דאי לאו ה"ט הוה אמינא דראוי למיעל בחפניו ולא בכף דהשתא צריך ליקח המחתה בימינו והכף בשמאלו והא הולכה בשמאל פסול כדמסיק לקמן והאי פסול מה"ת הוא כדאמ' בפ"ג דמנחות גבי ריצוי ציץ דפריך ואימא עון שמאל שהותר מכללו ביוה"כ ושם בפרק קמא (דף ו') ר"ל לבן בתירא דאמר התם קמץ בשמאל יחזיר ויקמוץ בימין דלאו דווקא בשמאל מכשיר וה"ה לשאר פסולים דמ"ש שמאל דאית ליה הכשירה ביוה"כ שאר פסולים נמי כו' ש"מ ההיא דשמאל פסול מה"ת מדרוצה לחלק להקל בין שמאל לשאר פסולים מה"ט דאית ליה הכשירה ביוה"כ וכיון שכן ה"א לעייל הקטורת בחפניו ונחתיה למחתה עלה דאין כאן משום הולכה בשמאל וכי מטי התם נישקול בשיניה ואי משום לפני מלך ב"ו אין עושין כן מ"מ מאי אולמא דהאי מהאי לדחות הא מקמי הא מש"ה מסיק כדאשכחן בנשיאים מש"ה הא עדיפא וכ"ת השתא תקשה מאי קאמר המקשה לישנא כף ביוה"כ ל"ל דמשמע דליכא דררא דאיסורא אלא דק"ל ל"ל הא איכא דררא דאיסורא נמי משום הולכה בשמאל וי"ל דהמקשה לא רצה למיעל נפשיה בההוא שקלי וטריא דלקמן אי הולכה בשמאל כשר אי לא מש"ה סתים הקושיא שלו וקאמר ל"ל פי' אפי' לרב ששת דמכשיר לקמן הולכה בשמאל אפ"ה קשה ל"ל דעביד כן והמתרץ דמסיים כדאשכחן בנשיאים רצה ליתן טעם לכ"ע אפי' למאי דמסיק לקמן דהולכה בשמאל פסול אפ"ה הא עדיפא וכדפירשתי וראיתי מי שהקשה כיון דהולכה בשמאל פסול האיך התירו כאן מפני טעמים הללו ותי' דהולכה בשמאל אינו פסול אלא מדרבנן וליתא וכמ"ש דע"כ פסול מה"ת ושאני הכא דאי אפשר מהאי טעמא דמסיק מיהו ק"ל לרבה דאמר בפ"ג דסוכה (דף ל"ז) לא לינקוט אינש הושענא בסודרא דבעינן לקיחה תמה וליכא ורבא אמר לקיחה ע"י דבר אחר שמיה לקיחה והשתא כיון דלרבה לא שמה לקיחה האיך מוליך בכף ורחמנא אמרה ולקח מלא חפניו וע"י ד"א לא שמה לקיחה ואע"ג דא"א בחפניו מה"ט דלפני מלך בשר ודם אין עושין כן מ"מ בע"כ לא קפיד קרא אהאי טעמא כיון דכתיב גביה ולקח בעינן בחפניו ממש דע"י ד"א לא שמה לקיחה בשלמא הא דלקח המחתה בשמאל אע"ג דהולכה בשמאל פסול בכל מקום כיון דפסול שמאל בהאי הולכה לא כתיב מהאי טעמא דלא אפשר אמרינן מסתמא לא קפיד קרא בהולכה זו שתהא בימין אבל לקיחה דכתיבא גביה הא ודאי קפידא הוי תקשה:

ונכנס ישבב אחיו ושימש תחתיו מפני שעשו לנכרים כזבים לכל דבר ואע"ג דטומאה דרבנן אין צריך הערב שמש ובטבילה לחוד סגי כדתנן במס' פרה כל הטעון ביאת מים מד"ס כו' לאחר ביאתו הותר בכולן מ"מ בהא צינורא דנכרי בעי הערב שמש דלאו כולן שוות כדמוכח בפ"ג דחגיגה (דף כ"א) גבי שפופרת שחתכה לחטאת כן כתבו התוס' רפי"ג דזבחים (דף צ"ט) וכ"כ מזה בחידושי פ"ג דחגיגה:

לא ראו קורות ביתי ראיתי בש"ס ירושלמי כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה אשה צנועה ראוי לצאת ממנה כה"ג הלבוש משבצות זהב לשון רש"י ולא היה לו להביא זאת על דברי גמרא שלנו דהא מסיים עלה הרבה עשו כן ולא הועילו אלמא ליתא להא דרשא ולא מש"ה זכתה לכך אבל בירושלמי משמע שהודו לה דהכי איתא התם אמרו כל קמחיא קמח וקמחא דקמחית סולת וקרון עלה כל כבודה בת מלך וגו':

בקומצו שלא יעשה מדה לקומץ פירש"י שלא יעשה כלי למדת קומצו וימדוד בו מן המנחה והת"י כתבו שאינו נראה לר"ש דקומץ משמע שיקמוץ בידו ולא שיעשה מדה לקומץ ופי' הר"ש שלא יעשה מדה לקומץ היינו שלא יתן תחילה מדת קומצו בכלי ואח"כ יקמוץ אלא בקמיצה יש לו למוד וק"ל על פי' הר"ש אם איתא דקומץ ביד משמע ולא בכלי א"כ להא לא צריך קרא שלא יפריש תחילה מדת קומצו בכלי ואח"כ יקמוץ דא"כ אין הקומץ והשיריים נוגעין ומחוברין זה עם זה בשעת קמיצה דאי הדר ונגעי אהדדי בשעת קמיצה הא ודאי שפיר דמי דהא בטלה לה מדידה קמא של כלי ואין מדידה של שעת קמיצה נעשית אלא ביד אלא ע"כ דלא נגעי אהדדי בשעת קמיצה וכיון שכן מאי איריא משום שלא יעשה מדה לקומץ תיפוק ליה משום דבעינן קמיצה מן המחובר כדא' בפ"ג דמנחות (דף כ"ד) והרים ממנו מן המחובר ומיבעי' ליה התם עשרון שחלקו והניחו בביסא מהו שיקמוץ מזה על זה צירוף דאורייתא או דרבנן פי' צירוף הא דאמרינן הכלי מצרף מה שבתוכו לקודש לענין טומאה אי דרבנן כה"ג לאו כלום הוא כיון דלא נגעי הקומץ והשיריים אהדדי ולא איפשיטא ועוד דבפ"ג דחגיגה (דף כ"ד) ובפ"ק דפסחים ס"ל לר"י צירוף דרבנן א"כ כה"ג אפי' אי היתה ע"י קמיצת יד תחילה לאו כלום הוא ועוד ק"ל דהא אמרינן בפ"ב דמנחות (דף י"ט) דלרב כל מקום שהחזיר לך הכתוב בתורת מנחה אינו אלא לעכב ושמואל פליג עליה ואמר' במלא קומצו בקומצו קמפלגי דתניא מלא קומצו שלא יעשה מדה לקומץ רב סבר הא נמי תנא ביה קרא דכתיב וימלא כפו ממנה ושמואל סבר דורות משעה לא ילפינן ואי האי שלא יעשה מדה לקומץ היינו שמפריש מן השיריים כשיעור קומץ ע"י כלי תחלה קמ"ל קרא אע"פ שקמץ אח"כ ביד נמי לא מנ"ל למעט כה"ג ממלא כפו דילמא אה"נ נתן תחילה מלא קומצו בכלי ואח"כ קמץ ע"י מלא כפו אלא ודאי פי' רש"י עיקר שלא יעשה מדה לקומץ דקאמר היינו שלא יקמוץ ביד לגמרי אלא ע"י כלי לחוד ואפי' נוטל הקומץ בכלי מן המחובר והשתא שפיר אמעיט ליה מוימלא כפו אלא לשמואל דורות משעה לא ילפינן:

ת"ש וכך היה מדתה מאי לאו שאם רצה לעשות מדה א' עושה נ"ל דהא פשיטותא אזלא אליבא דרב דאמר הא שלא יעשה מדה לקומץ מעכב דאי לשמואל דאית ליה דאינו מעכב בדיעבד אפי' את"ל דילפינן מלא מלא אפ"ה אינו מעכב בדיעבד בחפינה דהא בקמיצה גופיה דילפינן חפינה מיניה אינו מעכב איכא למימר דכך היה מדתה אדיעבד קאי ואע"ג דגבי יוה"כ חוקה כתיב ה"מ מילתא דכתיבא בגופיה אבל מלתא דאתיא ליה מעלמא לא דהא שירי הדם דיוה"כ נ"ל בפ"ה דזבחים (דף נ"ה) מהפר יתירא דכתיב גבי פר כהן משיח ואפ"ה אי לאו דאתיא לן בק"ו התם לא ה"א דלעכב ועוד אפי' בתר דר"ל דלעכב מק"ו נפקא ליה מוכלה לכפר שלמו כל הכפרות פי' במה שאמור בענין יוה"כ בפ' אחרי מות ולא דנ"ל ממקום אחר מיהו י"ל כיון דנ"ל גז"ש מלא דכתיב גבי יוה"כ מלא חפניו מקומץ כמאן דכתיבא בגופיה דמי בענין דיום הכפורים:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף