גאון יעקב/עירובין/סז/ב
יתר מבית סאתים אוסר. להר"י דאמר מוקף לדירה כחצר דמי ואפילו בית סאתים אוסר בנכרי נמי כחצרו דמי והשתא במוקף לדירה בין נכרי בין ישראל בין בית סאתים בין יתר מבית סאתים אוסר דחצרו דמי ובאינו מוקף לדירה בנכרי ב"ס אוסר יתר מב"ס אינו אוסר ובישראל איפכא קם הריטב"א בשיטתי' דהר"י דבקעה וקרפף אמרו ולא חצר קם הרשב"א (עה"ק שער ד' סי' ג') בשיטתי' דרש"י ובנכרי בין מוקף לדירה ובין אינו מוקף לדירה בית סאתים אוסר יתר מב"ס אינו אוסר ובישראל במוקף לדירה ביתר מב"ס פשיטא דאינו אוסר דמרווח טפי ולא מיבעיא בית סאתים ובאינו מוקף לדירה ומ"ט בית סאתים אינו אוסר יתר מבית סאתים אוסר דלמא אמר רה"י גמורה היא ולא אמר אמרי רה"ר דהא איכא מחיצות:
הא דאמר רבנן דתוס' מדאמרינן ד' רשויות לשבת ואי מכרמלית לקרפף אסור הו"ל חמש קשי' אלא מבוי בלא לחי וקור' או חצר שנפרצה במלוא' דאין מטלטלין מכרמלית לתוכן כדאמרינן בת"ק בשמעתא דהכשר מבוי וחצר (דף י"ב) ממלא הוא דלא ממלאינא משום דרה"י דאורייתא נינהי דג' מחילות רה"י ובתוכה אין מטלטלינן בלא הכשר פסין לחצר ולחי וקורה למבוי והו"ל חמשה. וע"כ צריך אתה לומר להאי סברא דמטלטלין מכרמלית למבוי וחצר בלא תיקון וכדאמרן התם אליבא דהרמב"ם מיהא מהא לא מסייע דא"כ לרבא מא"ל:
ומ"ש אמר הריטב"א לימא איפכא וכן אמר הרשב"א (עה"ק שער ג' סי' ו') ולמה לא התירו בזה הסמוך לים לטלטל בכולו ונאסור ממנו לים כו' ומדבריהן למדנו דתרתי ודאי לא אסרינן דלא קיימו אלא לישרו לטלטל בכולו דלמא אמרי כרמלית הוא ואתו לטלטולי מתוכו לים והשתא מבוי וחצר בלא תיקון נמי לא עבוד תרתי ושרי מכרמלית לתוכן ואיכא למימר האי ומ"ש לאו נימא איפכא קאמר אלא ליתסר תרתי כי היכי דלרבא תרתי אסור ואי משום דלמא אתי לטלטולי בכולו מאי אולמא דהך מהך והשתא במבוי וחצר תרתי אסירי. תוכו שכיחי. אמר הרשב"א לפי שהקרפפות יתרין מבית סאתים מצוין תמיד ויבאו להקל ולטלטל בכל מקום בקרפף יתר מבית סאתים כו' והשתא הא דאמר מתוכו לים לא שכיח קרפפות דעלמא מתוכן לבקעה נמי לא שכיח דאי התם שכיחי מ"ש מתוכו דקרפפות דעלמא שכיחי ה"נ בעלמא הא שכיחי אלא לאו מתוכן לבקעה נמי לא שכיח והרשב"א לטעמי' דאמר כר"ת דביבשה נמי מכרמלית לקרפף יתר מבית סאתים שרי והיינו דכולהי לא שכיחי ואף רש"י ס"ל דבעלמא נמי לא שכיחא דאמר אבל הני תרתי כחדא יותר מבית סאתים ומתוכו לכרמלית לא שכיח:
אבל הראב"ד אמר דהתם אסור והכא מתוכו לים לא שכיח דבעיתא תשמישתי' כדאמר הריטב"א משמי' ואיכא למימר נמי להראב"ד סלע שבים ויתר מב"ס לא שכיחא ותוכו משום דבעלמא שכיחי כדאמר הרשב"א ליכא לאפלוגי בין תוכו דהאי לתוכו דעלמא ואע"ג דהא לא שכיחא היכא דאיתי' ליכא לאפלוגי דאידי ואידי חדא נינהי מתוכו לים לא שכיחא כי האי דסמך לים ודלא שכיחא לא גזור בי' ולאו חדא היא בקעה וים אע"ג דתרוי' כרמלית נינהו מ"מ לאו חדא נינהו מיהא מיחוורא טפי כדאמרן ולהראב"ד מכרמלית למבוי ודאי אסירא ולהרשב"א ור"ת נמי איכא למימר התם חסור דשכיחא טפי מדבקעה לקרפף א"נ טלטול במבוי גופי' מידע ידיעי דבלא תיקון חסור וליכא למיגזר כדאמרן התם בשמעתא דהכשר מבוי וחצר והאי ומ"ש ליתסר תרתי קאמר כדאמרן:
נסמוך אשתוף ואפי' לר' מאיר דבעי עירוב ושתוף במקום מצוה דמילה מודי דשיתוף לחודי' סגי. כי היכי דאקילו בי' לגבי אמירה לנכרי וכדאמרו בירושלמי דמדוחק התירו לאותה שבת ותרגמא הזה אליבא דהרמב"ם ביין:
בדרבנן עבדינן כו' והא דשבקי' לשיולי והא לא ערבינן והא לא שתפי' דהאי אודועי בעלמא הוא דקא אודעי' לרבה דרבה סבור דעירבו או נשתתפו כדא"ל נסמוך אשיתוף. אבל אתובי אשמעתי' בדרבנן עבדינן עובדא ברישא:
א"ל דתניא הזאה שבות כו'. אי גרסינן דתנן גרסינן דמתני' היא ריש אלו דברים בפסחים:
ולאביי דלא שני לי' בין שבות לשבות אדאותבי' מהזאה לותבי' דידי' אדידי' דלא שרי לישראל לאיתויי משום דלא ערבי ולא שתפו. עירובי חצרות שבות ואמירה לנכרי שבות אימא אה"נ לרבה אפילו ישראל שרי והכא כיון דאפשר בנכרי א"ל נימרו לנכרי. אלא מהזאה שמעינן דלא שרו הכא שבות והו"מ לאיתויי הא דתניא ומייתי לה בריש ר"א דמי לה דאין מביאין איזמל דרך גגות חצרות וקרפיפות ולותבי עירובי חצרות גופה אלא הזאה מתניתין וממתניתין אלימא לי' לאותובי':
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |