גאון יעקב/עירובין/נג/א
דף נג ע"א
מתני' ועושין וכו'. רש"י מתני ועושין אותן ואתחומין קאי והריטב"א מתני ועושין אותן ואעיר דסליק עינה קאי דאמר שעושין לה זויות ולא לרבעה ממש רבוע גמור שתהא ארכה כרחבה וכן אמר הרמב"ם אמתני' שאם היא עגולה עושין אותה מרובעת והא דאמר רש"י ואם אינה מרובעת כגון יתירה על אלפים לארכה או פחותה מאלפים לא ידענא אלפים מאי עבידתיה הא אנן לאו בתחומין דכנגד ארכה עסקינן דמאי עגול ומאי זויות שייכא בהו אלא בתחומין דכנגד זויות העיר דיהבינן להו אלכסונא שיהו כל תחומי העיר מרובעות שיהא נשכר את הזויות ומה לי עיר אלף על אלף מה לי אלפים על אלפים אלא ארכה יתר על רחבה הוה ליה למימר:
גמרא: רב ושמואל חד תני מאברין ובירושלמי רב אמר מאברין ושמואל אמר מעברין:
רב ושמואל והא דתנן הנותן עירובו בעבורה של עיר למאן דתני מאברין התם נמי תני באיברי' של עיר א"נ התם מוד' דבעבורה תנן והכא לאו אדהתם קאי אלא דפסיקא לי' דמעברין קתני כיצד א"נ אדהתם קאי וה"ק דבעינא למיתנא הנותן עירובו בעבורה של עיר אלמא יש לה עבור שמוסיפין לה עבור של אברים כיצד מוסיפין לה עבור של אברים:
שכפולה בזוגות ושני בתים גמרא גמור לי':
הא דאמור בתוס' אהא דבעי מיני' ר' יוחנן מר' אושעיא לא באותן י"ח ימים הוה שמעתין גופה תיקשי דא"ר יוחנן כשהיינו לומדין תורה אצל ר' אושעיא אלא לאו בהנך י"ח יומי הוה:
שהקפידו על לשונם פירש רש"י לדבר בלשון צח כדאמרינן לקמן ודדייקי לחזר באותו לשון שהיו שומעין מרבן ולקמן אדדייקי לישנא מהדרינן בני יהודא דדייקי מאי היא בני גליל דלא דייקי מאי היא אלמא דייקי היינו לשון צח וצריכין למימר דרש"י גריס בני יהודא שהקפידו על לשונם מאי היא בני גליל שלא הקפידו מאי היא ואע"ג דדחי לה ואמר אלא בני יהודא דדייקי כו' טעמא דנתקיימה תורתן דחי דמשום דהקפידו לא הוי נתקיימה תורתן אבל הא דבני יודא קפדי ובני גליל לא קפדי קושטא הכי הוה ומהדרינן עלה מאי היא ואבע"א לרש"י הואיל וקפדי בלישנא ברירא דייקי בלישנא דרבן ובני גליל דלא קפדי אלישנא ברירא בלישנא דרבן נמי לא קפדי ואמרינן דייקי מאי היא ומשני דאמרי בלישנא ברירא דהא בהא תליא ואנן אית לן למימר היינו הקפידו היינו דייקי למימר בלישנא ברירא אלא דמשום הכי לא הוה נתקיימה תורתן בידן ומשני אלא בני יודא הואיל ודייקי מתנחי בהו סימנא והיינו דקא מהדר דייקי מאי היא:
בני יודא גמרו מחד רבה לגמרא נמי מכולהו עדיף דאימא פליגי אהדדי וכדאשכח ברב יודא דאמר משמי' דרב הכי וכי אמריתא קמי דשמואל אמר לאו הכי ועוד דלמא חד מיני' גמר מאי דלא שמע אידך ואידך מאי דלא שמע האי והיינו דקאמרי הלומד לפני רב אחד אינו רואה סימן ברכה וכולהו תנאי אמרו למדתי מרבותי ורבי זימנין אמר כשהיינו לומדין אצל ר"א וזימנין אמר אצל ר"ש אלא בני יודא אע"ג דגמרו מרבנן טובא במילתא דלא פליגי ותרוי' חדא נינהו אלא דמר אמר לה בהאי לישנא ומר בהאי לישנא הוו מהדרי אלישנא דחד רב' וקא גרסי כי היכי דלא ליבלבלו בלישנא וקמדכרי לתלמודי' בני גליל דלא מהדרי אלא זימנין א"ל בלישנא דהאי רבה זימנין בלישנא דהאי ומיבלבלי ושכחי א"נ מאי גמרי מחד רבה עד דאזיל למיגמר מאידך רבה הוו גמרי מהאי ומהדרי עלי' עד דאשתקעי בהו בליבי' דלא למישכח וכדאמרינן בתלמודי' דר' פרידא דהוה תני לי' וגמר כו' תני לי' ולא גמר והדר אזיל לאידך רבה ובני גליל עד דלא משתקעי בהו בלבי' דלא למישכח מאי דגמיר מהאי אזיל לגבי אידך וזה וזה לא נתקיימו בידן:
גלי מסכת לבתר דגמיר וסביר לה למסכת גלי לרבנן ושקיל וטרי בהדי' אי כוין להלכה כי הא דא"ל דוד למפיבוש' רבי יפה דנתי כו' ושאול דלא גלי מסכ' דכי גמיר וסבי' קם אדעת' ותו לא שאיל להו לרבנן אי כוין להלכה כיון דגדול מכולהו הוה ולהכי אקרי וטעי בעובדא דעמלק ולא כוין להלכה ומהאי עובדא דטעי בה איגרר טעותא דנוב עיר הכהנים ודרדיף לדוד דאיענש בהאי עובדא וסרה רוח א' ורוח רעה מבעתתו ואטעית' כדאמרינן בעלמא שאול באחת ועלתה לו דעיקר טעותי' וחטאי' לא הוה אלא באחת בעובדא דעמלק וכדא"ל שמואל כאשר לא שמעת וגו' ולא עשית חרון אפו בעמלק והיינו דקאמר שאיל דלא גלי מסכת כתיב בי' אל כל אשר יפנה ירשיע. אע"ג דקרא למעליותא דידי' קאמר דירשיע לאויבים מ"מ מדלא כתי' יצליח או ישכיל כדכתיב בישוע אז תצליח ואז תשכיל ובדוד לכל דרכי' משכיל משום דבתר הכי איקרי וטעי ולא כוין להלכה ולא אצלח ולא אשכיל אלא ארשע באויב דאפי' במלחמת עמלק ארשע בעמלק ולא אשתייר בהו אלא אגג וחס ושלום למימר דלא כיון שאול להלכה אלא זימנא חדא לא כוין כדאמרינן שאול באחת ומינה איגרר נמי טעותא דנוב והיינו דלא אמרינן בי' לא נתקיימה תורתו כדאמרינן בבני גליל דבני גליל צריכי למורי' וכיון דלא גלו ולא שאילו אי כוונו לא נתקיימה תורתן בידן אבל שאול לא צריך לרבי' וגדול מכולהי הוה וכדאמרינן בעלמא אלמלא הוא דוד ואתה שאול וכתיב בי' בחיר ד' אלא כיון דאיקרי בי' דליטעי לא כתיב בי' יצליח או ישכיל. וא"ר יוחנן מנין שמחל לו הקב"ה על אותו עון דנוב דאיגרר בי' דלא כיון להלכה וטעי דכתיב עמי:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |