גאון יעקב/עירובין/מג/א
ורבה מ"ט לא אמר כר"ז רבה דאמר משום דשבת באויר מחיצות הא נפחתו דופני ספינה דכ"ע לא פליגי דאין לו אלא ד"א דאי ס"ד פליגי נמי בהא כי אמר שמואל הלכת' כר"ג בספינה אהא נמי קאמר ומ"ט לא ניחא לי' סברא דר' זירא ופליגי נמי בהא והלכתא כר"ג ושני לאו כדקא אמרת דבהא דכ"ע אין לו אלא ד"א אלא במהלכת דכ"ע ל"פ דמהלך את כולה כדאר"ז:
א"ר אשי מתני' נמי דיקא דפליגי בעמדה או מחיצות משוו לה כולה כד"א ורצו להחמיר דלמא עמדה ור"ג אע"ג דעמדה שרי והיינו דקתני מעשה דכי היכי דפליגי בדיר וסהר ה"נ פליגי בספינה ולר"ג בין שבת באויר מחיצות בין לא שבת מהלך את כולה ולר"ע בין כך ובין כך אין לו אלא ד"א ואחמור במהלכת דלמא עמדה והדר אכרע ר' ישוע בשבת כר"ג ובלא שבת כר"ע דאי בעמדה דכ"ע אין לו אלא ד"א דלהבריח מים לא שמה מחיצה והכא לאו בהיקף מחיצות קמיפלגי אלא משום דלא קביעי ד"א ואע"ג דליכא מחיצות כלל לאו דומיא דדיר וסה' הוא דהתם בהיקף מחיצות קמיפלגי:
הלכתא מכלל דפליגי קסב' רבי אחא דבספינה דכ"ע דשרי אי משום דשבת באוי' מחיצות כרבה אי משום דלא קביעי ד"א כר"ז אלא בדיר וסה' דליכא כל הני הוא דפליגי ור' ישוע ור"ע דלא זזו מד"א כדאמרינן בעלמא אדם חשוב שאני דבעי אחמורי' אנפשי' כי היכי דלא ליתי לאקולי בדדמי לי' ה"נ ר' ישוע ור"ע דאמרי בדי' וסה' אין לו אצא ד"א רצו להחמי' כי היכי דלא ליתי לאקולי נמי בדי' וסה' דהא גברי חשיבי נינהו ור"ג וראב"ע דשרו נמי בדי' וסה' לא חשו להחמי' אע"ג דחשיבי נינהו דליכא למיחש למידי:
אמש הכריע כו' למר בעמדה דבמהלכת דכ"ע דשרי ולמ' במהלכת דבעמדה דכ"ע דאסירא ושמואל ס"ל כהאי הכרעה ורב סבר הואיל ובמתני' ליתא האי הכרעה עבדינן כר"ג ועוד אין דעת שלישית מכרעת ועוד הא דהלכה כדברי המכריע משום דבהא בהדי האי רבים ובהך בהדי האי רבים אבל הכא בספינה איכא תלתא ובדי' ובסה' תרי ותרי נינהו. ומתני' דר' ישוע אחמי' דלמא עמדה מקמי הכרעה דלבת' הכרעה הא אמר ר"י הלכה כר"ג בספינה ואפי' עמדה דבמהלכת הא כ"ע מודי:
אמרי הלכתא כרב ובמהלכת אפי' בלא מחיצות או קופץ לספינה אחרת שרי ומייתי ראי' דהלכתא כוותי' בהא מעובדא דנחמי' ומעובדא דדכרי דמברכתא. והרי"ף מייתי ראי' מדנחמי' ולא מייתי נמי מדכרי דמברכתא חדא דהתם בחפצי הנכרי דלא אסרי אלא משום גזירה בעלים דנכרי אטו בעלים דישראל ותו אימא מברכתא מובלעת בתחומי' דדכרי הואי ורבינא א"ל לרבא דשרי מעקרא לבני מחוזא לאיתויינהו למחוזא ומחוזא חוץ לתחומי' דדכרי הואי וממברכתא למחוזא אתו ע"י עירוב כדאמ' הריא"פ ורש"י אבל ממקומן דדכרי למחוזא לא מצו אזול והא דאמ' רבא דכולה מברכתא כד"א תי"ל דמברכתא בתוך התחום אימא למישרי נמי להנך דדיירי במברכתא חוץ לחומה דאי לאו דמברכתא כולה כד"א הו"ל מחוץ לתחומי דדכרי:
הא דאמור בתוספות מה שפי' רשב"מ שמי שנכנס בספינה בשבת אין לו אלא ד"א אין נראה דקי"ל כרב ש"מ ס"ל אמר ר"ג בדיר וסהר אפי' ביצא לדעת כהרשב"א ואיכא למימ' אפי' תימא ר"ג בהוליכוהו דוקא קאמ' אבל יצא לדעת לא כהרמב"מ הכי קאמרי להרשב"ם דשרי בשבת ליכנס בספינה הרי נכנס ברשות וכל שברשות כאונס דמיא מידי דהוה אהוצרך לנקביו כיון דברשות על אמרינן בי' כיון דעל על:
ובהגהות הרא"ש ר"י אוס' ליכנס בספינה בשבת אפי' אינו רוצה לצאת חוץ לתחום ואם עבר ונכנס ויצאה חוץ לתחום מהלך את כולה. אלמא קסבר ר"י אפי' יצא לדעת מהלך את כולה דהא הכא שלא ברצונו אזיל ואי"ל משום דמהלכת א"נ אפי' תימא עמדה שאני יצא לדעת דאזל חוץ לתחום הכא ספינה ממילא אזלא ואע"ג דאסור לכנס מ"מ לא יצא לדעת חוץ לתחום א"נ הא דאסו' ליכנס לאו משום חוץ לתחום דתוך התחום נמי אסור:
הא דאמ' רשב"מ אין לו אלא ד"א כיון דלא שבת באוי' מחיצות מבע"י איכא למימר כיון דספינה בהש"מ מובלע בתוך התחום הוה כמאן דשבת בגוה דמי כיון דבהש"מ הוה כולה כד"א כאלו שבת בגוה:
לישנא אחרינא בספינה מאי ואפי' למ"ד כרמלית משפת מיא משחינן וכארעא סמיכתא דמיין (בפ' הזורק) שאני תחומין דבהלוך תליא וכיון דלא ניחא הלוכי' מארעא משחינן:
רש"י לא מתני להאי לישנא אחרינא והיינו דקאמ' דדמי לקפיצה ואפ"ה אסור במתניתין ואת"ש קאי וכן הריטב"א לא מתני לי' ופריש מאי קפיצה קפיצה דספינה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |