גאון יעקב/עירובין/יד/ב
אלא אימא פדא ולא פריך אימא כולי' עגול הוי ומאה וכ"ה מקוה הוו. דמדכתיב עגול סביב בתר משפתו עד שפתו ולא כתיב ברישא עגול סביב דרשינן שפתו עגול סביב הא למטה משפתו מרובע הואי. ובירושלמי איתמר אפשר לומר שכבר נאמר מרובע וכו':
האי גודשא תילתא הוי ובכלי שכולו עגול או בכלי מרובע כגון תיבה דסתמי' מרובע וכוורת דסתמי' עגולה היכא דגבהו חצי ארכו ורחבו ועוד עשירית כגון כלי גבוה ו' וארכו ורחבו יו"ד על יו"ד גודפא דידי' תילתא ובהכי איירי מתניתין כדאמר הריטב"א בכלי עגול דים של שלמה נמי הכי הואי דשלש התחתונות דהוי מרובעת הוו מחזקו כארבע עגולות ואי קא מעגלת להו הו"ל ד' ותרתי עילאי הרי ו' ול"ש כלי עגול ול"ש מרובע בגבהו ו' ורחבו יו"ד מאי דבציר או טפי למיחזק בשטתו הא בציר נמי או טפי לאחזוקי בגבהו והא דאמר הריטב"א במרובע ד' ופלגא לא ידענא האי אי הוה מרבע לתרתי עלאי דים דשלמה הוה מחזיק טפי מג' אלפים בתים דטפי לי' בגודשא ותהוי גודשא טפי מתילתא עוד תילתא דתילתא כמה דמרובע יתר על העיגול רביע מלבר עד דקא מוספת בגבהי' תילתא דגבהו ולהוי שיתא בגבהו דהו"ל ריבעא מלבר ותילתא מלגיו וגודשא תילתא דהאי תילתא:
אין לו אלא חצי מבוי לא שנו אלא שיש מן הלחי ולחוץ ד"ט א"נ בפתוח לכרמלית אבל פתוח לרה"ר ואין מן הלחי ולחוץ ד"ט כולו מבוי מותר כדאמר רבא בבין לחיין משום דמקום שאין בו ד' על ד' מותר לבני רה"י ובני רה"ר לכתף עליו:
מ"ש בהלמי דפליגי רבנן עלי' לחיין נמי כו' וקשיא לן רב יוסף מאי קסבר אי קסבר הלכה כר' יוסי מחביריו והכא הוא דאתמר אין הלכה כדאמרינן במי שהוציאוהו בשמעתי דישן בדרך (ד' מ"ז) היכא דאיתמר איתמר מאי מ"ש הלמי דפליג רבנן עלי' דקאמר הא כר' יוסי מחבריו ובהלמי הוא דאיתמר אין הלכה אבל בלחיין הדרינן לכללא ואי קסבר בעלמא נמי אין הלכה כרבי יוסי מחביריו. בהלמי למה ליה למימר כדאמרינן התם דרב לית ליה הני כללי דאי אית ליה למה ליה למימר לר' חייא בר אשי בא' עני אחד עשיר מערב ברגליו אתניי' הלכה כר' יאודה תיפק לי' דר"מ ור' יהודה הלכה כר' יהודה אלמא מאן דאית לי' כללא דר"מ ור"י הלכה כר"י לית לי' למימר בשמעתא חדא הלכה כר"י ה"נ אי אית לי' בכ"מ לגבי ר' יוסי נמי הלכה כרבים לית לי' למימר בשמעתא חדא אין הלכה כר' יוסי וכ"ת בעלמא ס"ל כמאן דאמר מטין או ניראין וקמ"ל אין הלכה דהכא אפי' מטי' או נראין לא חדא אכתי לחיין מנ"ל אימא בלחיין מטין או נראין והלמי איתמר דאפי' מטין או נראין לא ותו הא הכא ר' יוסי לחומרא ומאי מטין או ניראין אית בי' וניחא לן כדאמרינן במס' יו"ט גבי אין ממלחין את החלבין (ד' י"א) דקאמ' אין הלכה כר' יהושע פשיטא יחיד ורבים הלכה כרבים מ"ד הואיל ומסתבר טעמי' דר' יהושע ה"נ לעולם קסבר ר' יוסף אין הלכה כר' יוסי מחבירו והלמי איצטריך לי' מהו דתימא הואיל ומסתבר טעמי' דר' יוסי כדתניא יאמרו מלאכה מרובה אסורה ומלאכה מועטת מותרת ומייתי לה התם בשמעתא דהלמי קמ"ל בהא נמי אין הלכה כר' יוסי והיינו דא"ל ר' יוסף בהלמי דאע"ג דמסתבר טעמי' אין הלכה כר' יוסי משום דפליגי רבנן ובהא נמי הלכה כרבים לחיין נמי פליגי רבנן עלי' והלכה כרבים ואי קשיא רב יוסף לחיין ל"ל למימ' אימא איידי דקאמר הלמי קאמר נמי לחיין:
משום דר' יוסי נימוקו עמו וקסבר הלכה כר' יוסי מחביריו וליכא למימר קא סבר מטין או נראין והדר בי' ממאי דאמר אין הלכה דמשמע אפי' מטין וניראין לא דהכא דר' יוסי לחומרא ליכא למימר בי' מטין או ניראין:
קא איכפל הריטב"א לאיתויי ראי' דלית הלכתא כר' יוסי אף אנן נמי נימא הא בשמעתא דהכשר חצר ר' זירא ורב פפא ור' הונא בר' דרב יהושע כולהי אית להו מב' רוחות משהו לכאן ומשהו לכאן ודלא כאדא בר אבימי דאמ' ג' מכאן וג' מכאן כרבי וכר' יוסי וליכא למאן דפליג עלי' התם ורב הונא בר חיננא דאמ' משום דאדא בר אבימי דרבי ס"ל כר' יוסי יחידאה הוא לגבייהו ואיצטרף נמי דר' יוסף ורב יהודה ורב ושמואל עליהו, ואי משום דר' יוסי נימוקו עמו הא בהילמי אפי' רב הונא בר חיננא מודי דלית הלכתא כוותי' מסוגיא דהלמי בשבת נמי דלא כר' יוסי אלא בלחיין הוא דפליג מדאדא בר אבימי:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |