ברכת רצ"ה/כד
< הקודם · הבא > |
- אשיב ואומר שלום לכבוד הרב וכו' מו"ה אלישע סג"ל לאנדא נ"י:
אחד"ש כמשפט לאוהבי התור' ולומדיה ע"ד שאלתו שאלת חכם באחד שנדר בעת צרה שלא יהי' בשמחת נשואין של בנו. הנה אחר שהיא דבר מצוה יכול להתיר לו והיינו אחר שיחול דהיינו בזמן החופה והנשואין דוקא דמקודם מקרי קודם שיחול שאינו בידו לבד לעשות הנשואין בכל עת שירצה דתלוי בצד הכלה ג"כ. ולענין השבת שמקודם הנקרא פארשפיל הנה בנדרים הולכין אחר לשון ב"א ויש להסתפק אם זה בכלל נדרו ואסור לחומרא. ולפיכך יש לילך לחומרא שאין ההיתר מועיל קודם הנשואין וגם אם ירצה להתיר לעצמו בעת הפארשפיל וגם אח"כ בזמן החופה והנשואין לא מהני לדעתי אי משום די"ל דהפארשפיל לא חשוב דבר מצוה. ואם נימא דזה היה בכלל נדרו לא מהני התרה כיון שנדר בעת צרה. ואי משום דחלותו של נדר זה היא ביום השבת ואין מתירין בשבת נדרים רק לצורך השבת שנדר להתענות וכדומה שיתבטל ממצות עונג שבת ואין מקום להתיר שיהיה אצל הפארשפיל ורק אח"כ יוכל להתיר בעת וזמן החופה והנשואין וכנ"ל והנלפע"ד כתבתי:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |