ברכת רצ"ה/הקדמה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ברכת רצ"ה הקדמה

הקדמת חתן המחבר

אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי כי נשבה ארון הקודש אור ישראל וקדושו נלקח למרומים לשכון בערפל ובלבת א"ש עלתה נשמתו השמימה. עיני עוללה לנפשי מכל בני עמי אשר בצלו צל החכמה חמדתי. ובבית מדרשו ישבתי. מפריו אכלתי ומיינו יין הרקח שתיתי. טעמתי אמריו כי נעמו ותאורנה עיני. ועתה אבי אבי רכב ישראל ופרשיו על מי עזבת את הצאן ומי ישקה את העדרים עדרי צאן ישראל אשר שתו מבאר תורתו. והנה ברוב שרעפי בקרבי התנערתי מעפר קמתי. ואל גינת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל אשר הניח לנו למורשה כתבי קודש ומצאתי את שאהבה נפשי אוצר נחמד אשר הניח אחריו ברכה [ברכת רצ"ה] שו"ת יקרות רבות ונכבדות על ד' חלקי שו"ע משיבי מלחמה שערה אשר באורם נראה אור גדול אור יקרות וקפאון עולה מתוך העמק עמקי של הלכות. בשכלו הזך והטהור צח ומצוחצח השיב נפש חכמים ומשכילים מביני חין ערכה. בעומק עיונו ורוחב בינתו הפליא עצה הגדיל תושי' להבין דברי חכמים וחידותם דברי הקדמונים ז"ל. גדול מרבן שמו אצל כל גדולי הרבנים אשר הריצו אליו שאלותיהם. מנחל עדניו שתו וממגד שפתיו טעמו. אזר כח וגבורה להגדיל תורה ולהאדירה. והנה כאשר נגמר אצלי ואצל חמותי הרבנית הצדקית תחי' להוציא חדושי תורתו של מו"ח ז"ל לאור על פני תבל. אז לא עלתה על מחשבתי שאבוא גם אנכי בכתובים לעטר את הספר בהגהות שלי. כי מי אנכי ומה כחי כי אייחל לבנות לי בית קטן בהיכל מלכים. אולם נדרשתי לאשר שאלוני כמה מופלגי תורה אשר הרבו עלי דברים מבלי להיות נחבא אל הכלים כי תפארת הספר ויופיו הוא לפטרהו בזר זהב סביב לבאר כל הדברים הצריכים ביאור וגם להוסיף לפלפל ולסלסל בהלכה בדברי מו"ח ז"ל. לזאת אזרתי כגבר חלצי וחברתי בעוז מתני לעמוד במקום גדולים ולדבר בשערים:

והנה בשבת פרק רבי עקיבא פ"ח ע"א איתא אמר רב חמא בר חנינא מאי דכתיב כתפוח בעצי היער וגו' למה נמשלו ישראל לתפוח לאמר לך מה תפוח זה פריו קודם לעליו אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע. וכתבו בתוס' ד"ה פריו קודם לעליו הקשה ר"ת שהרי אנו רואין שגדל כשאר אילנות. ומפרש דתפוח היינו אתרוג כו'. אך תימא שמביא קרא כתפוח בעצי היער דבהאי קרא לא נמשלו ישראל כתפוח אלא הקב"ה כדכתיב כן דודי בין הבנים וקרא דרי"ח אפיך כתפוחין הו"ל לאתויי טפי עכ"ל התוס' ע"ש. והנה לולא דבריהם הי' נראה לפע"ד דאין כונת הש"ס דבאילן תפוח הפירות גדלים קודם העלין רק שמלת קודם מורה על קדימת מעלתו של הפרי יותר מן העלין לעומת שאר אילנות וכן מצינו כמה פעמים שמילת קודם ענינו הוא חשיבת והקדם באיכות העצמיות. והנה ידוע שעלין של אילן תפוח המה פחותי מספר משאר אילנות ובגלל הדבר הזה אין הצל שלו מרובה כל כך והאיש אשר הוא מבקש לחסות בכנפי הצל שלא יכה אותו שרב ושמש ואוה למושב לו תחת אחד השיחים לא יאות לו לכונן מושבו תחת התפוח כי לתכלית הלזו נרצה לו יותר לבחור בשאר האילנות המרובים בעלין. זולת האיש אשר פרי תפוח בעצמו יערב לנפשו כי טוב הוא למאכל וברצונו למלא כרסו מעדניו ימשוך את נפשו אחר אילן תפוח לכונן שם אהלו ולחסות גם בצלו וחמדת הפרי תסבב את בחירתו לישב שמה. ואיתא במדרש רבה שיר השירים פרשה ב' מה התפוח הזה הכל בורחין ממנו בשעת השרב ומה כן לפי שאין לו צל לישב בצלו כך ברחו אוה"ע משבת בצל הקב"ה ביום מתן תורה יכול אף ישראל כן ת"ל בצלו חמדתי וישבתי. אני הוא שחמדתי אותו ולא האומות ע"ש והנה בתוה"ק יש שני מיני מצות. יש מצות אשר נפש האדם המשכלת משתוקקת אליהם ונפשו דבקה בם לקבלם באהבה בחיבוב וריצוי כמו מצות כיבוד אב וכדומה ונקראים בשם מצות השכליות. ויש מצות אשר המה לעול ולמשא על בני האדם ודעתם אינם נוחה מהם כי איש בער לקוצר השגתו לא ידע הבין דרכם בקודש וענינם ותכליתם נעלמה מעין כל חי. ומצות כאלה מכונים הם בשם מצות השמעיות אחרי כי שכל האנושי לא ישיג להבינם רק נשמעים מחמת חק התורה שהקב"ה קדשנו במצותיו וצונו לשמור לעשותם. ולכך כאשר שמעו ישראל שני סוגי המצות הקדימו נעשה לנשמע שנעשה קאי על מצות השכליות ונשמע קאי על מצות השמעיות. והיינו שמחמת גודל תשוקתם וחביבותם הבוערת בקרב אומה הישראלית לחלק מצות השכליות קבלו ג"כ באהבה גם החלק השני מצות השמעיות. ובזה יומתק שפיר המשל שהמשילו חז"ל. ואין כונתם שישראל נמשלו לתפוח דבאמת תפוח קאי על הקב"ה כקושי' ר"ת ז"ל. ועיקר כונת חז"ל הוא על סוף הפסוק הנאמר שם בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי. ורב חמא יפרש הפסוק דכנסת ישראל חמדו להם לישב בצל התפוח אף דבאמת הצל בעצמותו ואיכותו לא ימשך אחריו להסתופף בצלו רק הפריו מתוק לחכו והוא הוא המסבב אשר בגללו חמד לישב בצלו. וכן נמשלו ישראל אשר מגודל תשוקתם וחפצם לחלק אחד מהמצוות קבלו גם החלק השני ולא עשו כמעשי שאר אוה"ע שברחו מהקב"ה רק על ד' הי' בטחונם עזה כי כל חלקי התורה המה נכונים ומאושרים ובאורם ישיג האדם חיי הנצחי ועל ידם יבוא למדרגה העליונה בשמי שמי מעלה. ומה שהמשיל הש"ס ישראל לתפוח קאי על ענין התפוח:

ועתה הנה אשא גם אני הפעם המשל הזה על הגהות מלחמות אריה אשר אנכי נותן לפניכם היום. והצגתי אותם פה לבדנה. ידעתי גם ידעתי כי אין לחסות בצילם. וצל החכמה מאין תמצא. ואך מאת ד' היתה זאת לי כי חבורי אשר הוצאתי לאור זה כתשעה שנים "שו"ת מצפה אריה" מצא חן בעיני חכמי הדור ורבים מהשוקדים יתענגו בו יהי שם ד' מבורך. אין זה כי אם בזכות אבותי גאוני דור דור נ"ע אשר עמדה לי. אמנם עתה בהגהותי אלו אשר נגעתי רק בקצה המטה אשר בידי בענינים עמוקים כי לא עת ולא מקום הי' אתי להלוך ברחבה. אזחיל ואירא פן יהי' יגיעי לריק ח"ו. אך מורכב על כתיפו של אבא בו אשים מבטחי כי מרוב אהבה אל הדברים של מו"ח הגאון האמיתי מופת הדור ז"ל ופריו מתוק לחיכם. גם אלי יטו המעיינים חסדם וטובם לעיין בדברי בעין יפה. ואולי ימצאו בהם דברי חפץ ויכונן מילי והי' זה שכרי. ומאתו יתברך אשאלה כי יראיני נפלאות בתורתו ובדרך אמת ינחני בזכות אבותי ז"ל גאוני דור אשר האירו פני תבל בחכמתם אכי"ר:

בחודש אלול תרמ"ט לפ"ק פה לבוב.

אריה ליב ברודא.

· מעבר לתחילת הדף