ברית משה/לא תעשה/רכט
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
כי (א) תצור על עיר כו'. מפשטות לשון הקרא פ' שופטים פ"כ פי"ט נראה דאזהרת מל"ת זו אינה אלא במצור מדכתיב כי תצור לא תשחית וכ"כ רבינו ז"ל בפי' ברמזיו שלא להשחית אילני מאכל במצור וא"כ צ"ל דמ"ש רבינו בחיבורו כאן מכאן שאסור לכרות ולהשחית כל אילני מאכל כו' כוונתו שאסור מדרבנן וכן יש להוכיח מהראי' שהביא רבינו מב"ק דף צ"א ע"א מדקאמר הגמ' דקלא דטעין קבא אסור למקצייה ומדלא קאמר הגמ' אלא אסור נראה כמו שכתבנו נמצא דלרבינו השחתת אילני מאכל שלא במצור והשחתת שאר כל דברים דיניהם שוה דשניהם אינם אסורים אלא מדרבנן וע"כ לא נקט רבינו בשניהם אלא אסור, וא"כ צ"ל דרבינו חולק על הרמב"ם ז"ל דבהל' מלכים פ"ו הל"ח כתב וז"ל אין קוצצין אילני מאכל כו' ולא במצור בלבד אלא בכ"מ כל הקוצץ אילן מאכל דרך השחתה לוקה כו' ובהלכה י' כתב וז"ל ולא אילנות בלבד אלא המשבר כלים וקורע בגדים והורס בניין וסותם מעין ומאבד מאכלות דרך השחתה עובר בלא תשחית ואינו לוקה אלא מ"מ מדבריהם עכ"ל נראה דסובר דעל השחתת אילנות מוזהר אפי' שלא במצור ולוקה והשחתת שאר דברים אינם אסורים רק מדרבנן וכ"כ בפי' בסה"מ מל"ת נ"ז אלא הסה"מ כתב דגם על השחתת שאר דברים מוזהר מה"ת ולוקה וזה באמת סתירה ממ"ש בחיבורו וצ"ל דבחיבורו חזר כדרכו וגם במגלת ספר ראיתי שהרגיש בזה אלא הוא כתב דולוקה שכ' בסה"מ לא קאי אשאר דברים אלא על עיקר הלאו דלא תשחית את עצה ובאמת דבריו תמוהים לי מאד דמלבד שדוחק לומר דמלת לוקה לא קאי אדסמוך ליה ק"ל ממ"ש הסה"מ וז"ל וכן כל הפסד נכנס תחת לאו זה כגון מי שישרוף בגד לריק או ישבור כלי ג"כ עובר משום לא תשחית ולוקה כו' ומדכ' נכנס תחת לאו זה וגם מדכ' ג"כ עובר כו' מוכח בפי' דסובר דמה"ת הוא הן אמת דמרמזיו דריש הרמב"ם דמדע רמז מנ"ת נ"ז מוכח דסובר כמ"ש המג"ס מדל"כ שם על כל שיש בו השחתה רק מלת אסור אבל מהסה"מ מוכח בפי' דלא כוותיה אעכצ"ל כמו שכתבנו דחזר בחיבורו וגם ברמזיו ממ"ש בסה"מ' אבל זה עכ"פ מוכח בפי' מחיבורו וגם מהסה"מ דעל השחתת אילנות אפי' שלא במצור מוזהר מה"ת וכן באמת סברו כל המוני מצות ז"ל היראים סי' רצ"ז הסמ"ק סי' קע"ה החינוך העי"מ האה"מ המצה"ש ומהר"ש מצ' תקכ"ט הזוה"ר מל"ת רל"ג אות צ' הפוע"צ מל"ת שי"ד הדה"מ שער ב' דנ"ד הכ"ת סי' ס' המעיי"ח דף קע"ט ע"א אות ק' נמצא לפי"ז יש פלוגתא בפירושא דמל"ת זו דלרבינו לא קאי אזהרתה אלא במצור דוקא ולהרמב"ם ודכוותיה קאי אפי' שלא במצור, אבל ראיתי בנתיבות עולם על קיצור הסמ"ג שכ' דרבינו ג"כ סובר כהרמב"ם ול"כ דמהיכא למד את זה ואפשר דלמד ממה דכ' רבינו מכאן שאסור לכרות ולהשחית כל אילני מאכל ולא במצור בלבד כו' ולקמן כתב רבינו ומכאן למדני איסור השחתה בכל דבר כו' ומדלא כתב גם לעיל מכאן למדנו הוכיח מזה דכיון דלעיל סובר שהוא דאורייתא ע"כ כתב מכאן שאסור כוונתו מה"ת אבל לקמן דאינו אסור אלא מדרבנן עכ"כ מכאן למדנו כו' כוונתו דרבנן למדו מכאן דאסור, אלא אפי' כשנדחק עצמינו למידק מרבינו בחיבורו כאן כן אבל מה יענה על מ"ש רבינו ברמזיו שמוכח משם בפי' דסובר כמו שכתבנו. ועי' ביראים שכ' דכל המשחית עובר בב' לאוין משום לא תשחית ומושום ולא תכרות והרמב"ם בסה"מ כתב דלא תכרות הוי אזהרה ואפשר דמשום כוונה זו הביא רבינו את כל הפסוק אבל הזוהר הרקיע כתב דנכפלה אזהרה זו ועי' בנר מצוה סי' י' אות קמ"ו שמפ' היטב את דבריו, ועל הקושיא שהקשו המפרשים על הרמב"ם דמפסוק זה מוכח דספיקא דאורייתא מה"ת לחומרא מדכתיב אשר תדע כי לא עץ מאכל אותו תשחית דלהרמב"ם דס"ד מה"ת לקולא אפי' אם מסופק ג"כ שרי לקצוץ עי' במעיי"ח ומהר"ם שיק סי' הנ"ל מ"ש ע"ז ולי"נ בס"ד די"ל דאיירי כשנתערב אילן אחד בין הרבה אילנות שהם עצי מאכל ורק על אילן זה יש ספק וכיון דאיכא רוב וגם קורבה באמת מחמת ספק לא הי' שרי כיון דבכה"ג ל"ס הרמב"ם דס"ד לקולא ע"כ כתיב אשר תדע כמובן, והפרטי דינים שכ' רבינו עי' רמב"ם הלכה הנ"ל ולהלכה עי' ט"ז יו"ד סי' קט"ז ס"ק ו' ומה שתמה הט"ז דמדוע לא הביא הטור מדין קציצות אילנות וכתב דרק רבינו הביא איני יודע דמדוע כתב כן הלא גם הרמב"ם הלכה הנ"ל כתב הרבה מדין זה ואח"כ מצאתי בחידושי הגרשוני יו"ד ווילנא שכבר עמד על הט"ז בזה אבל מ"ש הגרשוני שבטור חו"מ סי' שפ"ג הביא מזה לא מצאתי שם:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |