ברית אברהם/א
|
|
המגן אברהם בהלכות ציצית בסימן י"ד נשאר בצ"ע על המחבר במ"ש דאשה כשירה לעשותן דבכל דוכתי דרשינן בני ישראל ואל בנות ישראל כבקדושין ד' ל"ו ובמנחות ס"א ממעטינן כותי ונשים מבני ישראל עכ"ל. ולכאורה היה נ"ל דהמחבר לטעמיה שכתב לקמן סימן י"ז דציצית חובת גברא הוא ולא חובת מנא ואין שום מצוה בעשייתן רק בלבישתן לכן פסק דאשה כשירה לעשותן דלא ממעטינן בכל דוכתי מבני ישראל רק בגוף המצוה אבל לא במכשירי מצוה. אבל סוף סוף תיקשי מתנופה דלא הויא רק שיורי מצוה ואפילו הכי ממעטינן בה נשים מבני ישראל, וזה כוונת המגן אברהם שמביא ממנחות דף ס"א דשם מיירי לענין תנופה ואפילו הכי ממעט נשים מבני ישראל.
ע"כ נראה לי לתרץ דהאי דינא דהמחבר הוא דעת התוס' והרא"ש, והרא"ש לטעמיה שכתב דכסות המיוחד ליום חייב בציצית גם בלילה ולפי זה לא הוי מצות עשה שהזמן גרמא ואם כן הוה ליה לחיובי נשים בציצית אלא בעל כרחך צריך לומר דלהכי נשים פטורות משום דממעטינן להו מבני ישראל ולא ממעטינן להו רק מחיובא ולא למפסל בעשייתן. דהנה התוס' בקדושין ל"ו הקשו למה לי קרא בכל הני דחשיב סתם למעט נשים הלא מצות עשה שהזמן גרמא הם וממילא ידעינן דפטורות, ותירצו דצריך הני קראי דמתחלי עבודה על ידיהן וזה דוקא בכל הני דמצות עשה שהזמן גרמא הן ולא איצטריך קרא למפטרינהו אבל בציצית להרא"ש דלאו מצות עשה שהזמן גרמא הוא דיינו למעטינהו מבני ישראל למפטרינהו אבל לא למפסל עשייתן, ולהכי שפיר כתב המחבר שהאשה כשרה לעשותן. והגמרא דממעט רק כותי ולא נשים היינו למפסל עשייתן.
ואף על פי שהרא"ש כתב לתרץ דמשום הכי הוי ציצית מצות עשה שהזמן גמרא משום דכסות לילה המיוחד ללילה פטור מציצית, זה אינו רק אי נימא דציצית חובת מנא אבל לפי מה דקיימא לן דציצית חובת גברא היא לא שייך למחשבה למצות עשה שהזמן גרמא משום דכסות לילה פטור כיון דמכל מקום חייב הוא בכסות יום אף בלילה.
ולפי זה גם להיש מחמירין שהביא הרמ"א שהוא דעת ר"ת דאשה פסולה לעשותן ליכא לאקשויי ל"ל למילף מתפילין דכל שאין האשה חייבת בהן אינה כשירה לעשותן תיפוק ליה משום דכתיב בני ישרארל ולא בנות ישראל, דגם ר"ת סבירא ליה כדעת הרא"ש דכסות יום חייב בציצית גם בלילה ולהכי ליכא למעוטינהו מבני ישראל למפסל עשייתן וכדכתיבנא לעיל, ולהכי אצטריך למילף מתפילין וקשרתם וכתבתם כל שאינו בקשירה אינו בכתיבה כן ה"נ כיון שנשים אינן חייבות בציצית אינן בעשייתן.
וגם אפשר לומר שגם דעת ר"ת אינה אלא לאסור לכתחילה אבל לא למפסל גם בדיעבד וכדכתב הרמ"א וטוב לעשות כן לכתחילה דבאמת לא שייך למילף מתפילין להיות שוה לגמרי לדין תפילין וכדכתב הט"ז סימן י"ב ס"ג ובזה יסולק קושית התוס' שהקשו מדלא ממעט נשים מבני ישראל רק נכרי מכלל דאשה כשירה לעשותן דנכרי אצטריך למעט למפסל אף בדיעבד ואי הוה קיליף מתפילין לא הוה ממעט רק לכתחילה אבל נשים לא קממעט מבני ישראל רק למפטר אבל לא למפסל ואפילו הכי לכתחילה אין האשה כשירה לעשותן משום דילפינן מתפילין דכל היכא שאין האשה חייבת אינה כשירה לעשותן:
עוד נ"ל עפ"י מה דאיתא בסוכה כ"ו מד"ת ב"י ולא גרים ופריך ואימא ה"נ ומשנה כתיב ואמרת אליהם רבויא הוא, לפי זה איכא לתרוצי הכי נמי בכהאי גוונא דגם בציצית כתיב ואמרת אליהם רבויא הוא לרבות נשים שכשירות לעשותן. אך לפי זה תיקשי מסמיכת הקרבנות דשם כתיב גם כן ואמרת ואף על פי כן ממעט נשים מסמיכה.
ועתה אבאר מה שנשאלתי אי שרי לעשות ציצית בלילה לדעת ר"ת דאשה פסולה לעשותן משום שאינן חייבין בציצית ליתנהו בעשיה דומיא דתפילין ואם כן הכי נמי בלילה דלאו זמן ציצית הוא ליתא עשיה. אמנם נ"ל דמותר לעשותן אפילו לכתחילה בלילה דומיא לאגידת הלולב או לעשיית הסוכה דכל הני עושין מערב יום טוב אף דאז לאו זמנייהו. ויותר נראה דנשים גופייהו לר"ת דפסיל לעשותן משום דיליף מתפילין ובתפילין גופייהו מצינו שמותר לכותבן בחול המועד אף למאן דאמר שאסור להניחן בחול המועד כמו שכתבו התוס' במועד קטן בשם הירושלמי דהא דכותב אדם תפילין לעצמו מוקי לה להניחן אחר המועד, ולפי זה ליכא לאסתפוקי בזה כלל שמותר לעשות ציצית בלילה. ועיין בהשמטות השייך לסימן א':