בראשית רבה/ג/ח
|
< הקודם · הבא > מפרשי המדרש יפה תואר
|
א"ר ינאי: מתחלת ברייתו של עולם צפה הקב"ה מעשיהן של צדיקים ומעשיהן של רשעים. והארץ היתה תהו, אלו מעשיהן של רשעים. ויאמר אלהים יהי אור, אלו מעשיהן של צדיקים. ויבדל אלהים בין האור ובין החושך, בין מעשיהן של צדיקים למעשיהן של רשעים. ויקרא אלהים לאור יום, אלו מעשיהן של צדיקים. ולחושך קרא לילה, אלו מעשיהן של רשעים. ויהי ערב, אלו מעשיהן של רשעים. ויהי בקר, אלו מעשיהן של צדיקים. יום אחד, שנתן להם הקב"ה יום אחד, ואי זה? זה יום הכפורים:
א"ר תנחום בר ירמיה: שבו נבראו ארבעה דברים. הרים, שמים, וארץ, ואורה. א"ר יודן: שבו היה הקב"ה יחידי בעולמו, שלא היה בעולמו אלא הוא. אתיא כר' יוחנן ולא אתיא כר' חנינא. ר' יוחנן אמר: בשני נבראו המלאכים, הדא הוא דכתיב (תהילים קד ג) המקרה כמים עליותיו השם עבים רכובו המהלך על כנפי רוח, וכתיב (שם) עושה מלאכיו רוחות. רבי חנינא אמר: בחמישי נבראו מלאכים. שנאמר ועוף יעופף על הארץ, וכתיב (ישעיה ו ב) ובשתים יעופף. ר' לוליאני בר טבראי בשם ר' יצחק אמר: בין על דעתיה דר' חנינא בין על דעתיה דר' יוחנן, הכל מודים שלא נברא ביום הראשון כלום, שלא תאמר מיכאל היה מותח בדרומו של רקיע, וגבריאל בצפונו, והקב"ה ממדד באמצעו. אלא (שם מד כד) אנכי ה' עושה כל נוטה שמים לבדי רוקע הארץ מאתי. מי אתי כתיב, מי היה שותף עמי בברייתו של עולם: