בנין ציון החדשות/קעט
|
< הקודם · הבא > |
[גיטין (דף ע"ג ע"ב) ברש"י ד"ה כאשת איש]
ב"ה אלטאנא יום ו' למ"ד אדר ראשון תרט"ז לפ"ק
- לאחי הרה"ג וכו' מו"ה ליב נ"י אב"ד דגליל לאדענבורג יע"א:
מה שהקשה אחי נ"י על מה שכתב רש"י גיטין (דף ע"ג ע"ב) ד"ה כאשת איש והבא עלי' בחנק דאיך יהי' בחנק והרי התראת ספק הוא שמא היא השעה הסמוכה למיתה וחל הגט והיא מגורשת מעתה לענ"ד מתורץ במה שכתבו התוס' גיטין (דף ל"ג) שהקשו האיך משכחת מיתה באשת איש שזינתה הרי הת"ס הוא שמא ישלח גט ויבטלנו ויעקור הקידושין למפרע ותירץ ר"ת דלא נחשב כה"ג ה"ס דאזלינן בתר רובא ורוב אינן מגרשין ועוד דמוקמינן אחזקתה שהיא עכשיו נשואה ע"ש ושני הטעמים שייכים ג"כ בנדון הקושיא דגם שם אזלינן בתר רובא דרוב בני אדם אינם מתים בשעה הסמוכה וגם אוקמינן הבעל על חזקתו שהוא עכשיו חי וישאר כן גם בשעה הסמוכה ולכן אין כאן התראת ספק. והנה לכאורה עוד י"ל ע"פ מה שכתבו התוס' ביבמות (דף פ') ד"ה נעשה סריס למפרע ולקי על חלב שאכל דלא חשיב ה"ס אע"ג דבשעת התראה הי' ספק שמא יביא שערות קודם י"ח דהשתא מיהא איגלאי למפרע שהי' גדול בשעת התראה וכו' ע"ש א"כ הכא נמי איגלאי למפרע שהיתה אשת איש מדלא מת הבעל אמנם על זה יש להשיב דכבר הקשה המל"מ הלכות סנהדרין (פרק ט"ז) סתירה בדברי התוס' מדבריהם בנדה (דף מ"ו) שהקשו בהקדיש הוא ואכלו אחרים דר"י ור"ל אמרו תרווייהו לוקין הא לר"ל ה"ס ל"ש התראה והכא ה"ס הוא שמא לא יביא ב' שערות עד ב' וג' שנים ע"ש ולפי דברי התוס' דיבמות נימא אגלאי מילתא למפרע והניח בצ"ע.
אכן לענ"ד י"ל דיש חילוק בין אם האיסור הוא בספק או רק החיוב דודאי אם האיסור הוא בספק לא שייך לומר איגלאי מלתא למפרע כיון דבשעת התראה הי' ספק אם יבא לידי איסור מקרי ה"ס ולכן כתבו התוס' בנדה שפיר דהוי ה"ס דאם לא יביא ב' שערות עד ב' שנים הקדשו אינו הקדש דלא הוי מופלא סמוך לאיש ואין כאן איסור הקדש כלל ובזה לא שייך דאיגלאי מלתא למפרע אבל בהא דנעשה סריס למפרע שם באיסור אין ספק דודאי חלב אכל רק הספק הוא אם בר חיוב הוא ובזה כתבו התוס' הסברא דאמרינן איגלאי מלתא למפרע דמשום ספק חיוב לא מקרי ה"ס דא"כ לא משכחת התראת ודאי לעולם דשמא יכחישו העדים ולא יבא לידי חיוב כנלענ"ד ליישב סתירת התוס' ולפ"ז לא שייך בהך דשעה א' קודם מותו לומר איגלאי מלתא למפרע כיון דשם ג"כ האיסור בספק ולא החיוב לבד. אבל מכ"מ תירוצי הראשון דמכח רובא וחזקה הוי התראת ודאי א"ש. גם התוס' בנדה הנ"ל כתבו כסברא זו דאזלינן בתר רובא ולכן לא הוי ה"ס שם גם נראה מדבריהם שם דלא ס"ל החילוק שכתבו ספ"ק דכתובות מדהקשו קושיתם שם רק לר"ל דס"ל ה"ס ל"ש התראה והרי לפי מה שכתבו בכתובות דהיכי שהוא ספק אם יכול לבוא לידי איסור לכ"ע ה"ס ל"ש התראה גם לר' יוחנן יקשה דגם שם הספק הוא אם יכול לבא לידי איסור ע"י הקדש זה דאם לא יביא ב' שערות לא יכול לבא לידי איסור וא"כ בלא"ה י"ל דרש"י ס"ל כדברי התוס' בנדה וקושיתם בכתובות יתרץ כמו שיתרצו גם התוס' בנדה אבל באמת א"צ לכל זה דבלא"ה א"ש ע"פ סברת ר"ת שהיא אמת ויציב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |