בנין ציון החדשות/קמה
|
< הקודם · הבא > |
[ביאור לשון הרמב"ם פ"ג ה"ב מהל' תשובה]
ב"ה אלטאנא יום ו' ח' אלול תרי"ד לפ"ק.
- להרה"ג וכו' מו"ה גבריאל אדלער הכהן נ"י הגאב"ד דק"ק אבערדארף יע"א:
כתב מר נ"י ראיתי בהרמב"ם (בפ"ג מה' תשובה) שראוי להתעורר עליו וז"ל (הל' ב') אדם שעונותיו מרובין וכן כל העולם כולו אם היו עונותיהם מרובים מזכיותיהם מיד הן נשחתין שנאמר וירא ד' כי רבה רעת האדם וכו' ולא הבנתי ראית רבינו שהמקרא דכתיב וירא ד' כי וכו' הא אותה אמירה היתה קודם המבול אבל לאחר המבול הרי מקרא מפורש בפ' נח לא אוסיף עוד לקלל את האדמה וכו' ולא אוסיף עוד להכות את כל חי וכו' ואיך אפשר שכל העולם נשחתין גם אם עונותיהם מרובים ח"ו בשלמא הראי' שהביא מסדום ועמורה שפיר שמוסב על מדינה אחת אבל על הארץ כולה אין ראי' ממקרא של קודם המבול עכ"ל:
לענ"ד לק"מ דשבועת הקב"ה אחר המבול לא היתה רק שלא להכות כל חי במים כדכתיב כי מי נח זאת לי וגו' ואמרינן בסוטה (דף י"א) והן אינן יודעים שעל כל העולם כולו אינו מביא על אומה א' מביא ע"ש אבל שלא יאבד הקב"ה העולם ע"י חטא בדבר אחר חוץ מן המים לא הי' בכלל שבועה שהרי אצל מ"ת אלמלא לא קבלו ישראל התורה הי' מחזיר העולם לתוהו ובוהו כדאמרינן ע"ז (דף ג') אף שכבר נשבע הקב"ה שלא לשחת העולם בלא שום תנאי ולכן צדקו דברי הרמב"ם:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |