בנין ציון החדשות/קט
|
< הקודם · הבא > |
ב"ה ב' מרחשוון תר"ח לפ"ק.
מה שהשיב ידידי תלמידי נר"ו על מה שהקשה הרב מו"ה זלמן אולמאן על הר"ן בסוגיא דבת תיהא בע"ז (ד' ס"ו ע"ב) בד"ה וגרסינן עלה בגמרא וז"ל וחזקו דבריהם דלא אמרינן יש שבח עצים בפת אלא באיסורי הנאה מדקיי"ל המבשל בשבת בשוגג יאכל ואמאי יאכל והלא כל העצים בשבת מוקצים הם וכו' וא"כ כשאוכל הפת שנאפה בעצים הרי הוא אוכל מוקצה א"ו וכו' והא לא מוכח לו לפי שלא שמענו שבח עצים בתבשיל אבל ההיא דתנור שהסיקוהו בכמון של תרומה ראיה מכרחת עכ"ל הר"ן. והקשה הרב נ"י והלא משנה שלמה שנינו ערלה (פ"ג מ"ג) תבשיל שבשלו בקליפי ערלה ידלק ועל זה רצה ידידי תלמידי לבאר כונת הר"ן בפשוטו דבמבשל בשבת לא מוכח מידי דלא אמרינן יש שבח עצים בפת לבד באיסורי הנאה דדילמא מיירי התם בעצים מוכנים או שהסיק בדבר אחר דלית בה איסור מוקצה ולפ"ז לא שייך בהמבשל בשבת יש שבח עצים:
מלבד שאין לכוון בזה במה שכ' הר"ן דלא מצינו שבח עצים בתבשיל'. התירוץ טעות מצד עצמו שהרי התוספ' וכן הר"ן כתבו בפירוש הא כל העצים בשבת מוקצים הם ואפילו נתלשו מאתמול עכ"ל וכוונתם מבוארת דרק לענין יו"ט דמותר להבעיר אז שייך חילוק בין עצים מוכנים לאינם מוכנים אבל בשבת דאסור להבעיר כל עצים הם מוקצים מחמת איסור הבערה ואיך שייך בזה עצים מוכנים.
ולכן לפענ"ד תירוץ הרב מו"ה שמשון וויענער נ"י נחמד ונכון לחלק בפירושים שבין שבח עצים ששבח הנאה של עצים יש בפת ולא הממש והגוף ובין פי' שבח עצים לשיטת המהרי"ל (הובא במג"א סי' תמ"ה ס"ק ה') שכ' פחמין שלו ואפרו אסור וא"כ ביאורו ששבח עצים ממש הוי בפת והוי כאוכל העצים גופא ובזה פי' הרב נ"י הוא שיטת הר"ן אבל שיטת התוספ' ס"ל כאידך שיטה שרק הנאה יש בו ולא שבח ממש ומחלק הרב בין פת שמצאנו שבח עצים ממש כיון דמונח בתנור בלי הפסק אמצעי למבשל בקליפי ערלה דמפסיק השבח העצים ממש בתוכה.
ונראה לי סיוע לדבריו ממה דאמרינן בפסחים בשאבוקה כנגדו ופי' רש"י כנגד הפת משמע דוקא בשאין הפסק בין עצים לפת שייך שבח עצים ואגב אזכיר עוד שלכאורה היה אפשר להשיב על קושית התוספ' מהמבשל בשבת דדלמא מאן דס"ל בשוגג יאכל לית ליה מוקצה ור' יהודה דאית ליה מוקצה הרי ס"ל דלא יאכל עד למוצאי שבת ואין לומר דקושיתם על סתם משנה דתרומות (פ"ב) דתנן כן בשוגג יאכל דז"א דהרי שם יש לפרש דלמוצאי שבת דוקא יאכל כמו שפירשו באמת הרמב"ם והברטנורא ואפילו אם הפי' דבשבת יאכל הרי אמרינן ביצה (ד' ב') דבשבת סתם לן תנא כר"ש דלית ליה מוקצה אבל נלענ"ד דכוונתם להקשות ממה דאמרינן חולין (דף ט"ו) עד כאן לא שרי ר"מ אלא במבשל דראוי לכוס אבל בשוחט וכו' ע"ש דמוכח בפי' דס"ל לרב דר"מ דס"ל דבשוגג יאכל בשבת אית ליה מוקצה מחמת איסור ואף דאמרינן שם לענין מבשל לא שייך מוקצה כיון דראוי לכוס זה שייך דוקא לענין מוקצה מחמת שהוא חי אבל לענין מוקצה דעצים לא שייך זה דמה בכך שהיה ראוי לאכלו חי הא מכ"מ יש בו עתה שבח עצים דמוקצה ולכן הקשו שפיר:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |