בנין ציון/ב/קד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

בנין ציון ב קד

סימן קד

ב"ה אלטאנא ז' אב תרי"ב לפ"ק.

להתורני מו"ה לוי נ"י בק"ק האמבורג יע"א:

כתב אלי מר נ"י וז"ל: בזבחים (דף צ"ד) כלי חרס שנטמא חוץ לקלעים נוקבו ונכנס ושוברו במקום קדוש ע"ש וקשה לי אמאי צריך לנקבו בתחלה הרי אמרינן בעירובין (דף ק"ד) מזכר עד נקבה תשלחו פרט לכלי חרס ומפרש שם טעמא משום דאינו אב הטומאה לעולם לכך אינו טעון שילוח ע"ש ומגמרא דזבחים (דף צ"ד) מוכח דגבי בגד בשייר בה כדי מעפורת כיון דלא הוי חבור רק מדרבנן להכי מותר להכניס לעזרה וא"כ הכא גבי כלי חרס נמי יכניסו בלא נקיבה לקיים שבירה בקדש דהא מותר להכניס טומאה כזה למקדש וצ"ע:

תשובה

בענין קושיא זו לענ"ד י"ל שאף שהגמרא הביאה בעירובין (דף ק"ד) דברי ריה"ג דכלי חרס טמא שהכניסו למקדש פטור בלי חולק וגם רצה לומר דשמואל ס"ל כן מכ"מ לפי המסקנא נראה דאין הלכה כן דלא ראיתי להרמב"ם שהביא דין זה רק כתב בה' ביאת מקדש (פ"ג) שאינו לוקה אלא על בגדים שהן אב הטומאה אבל מכלי חרס לא הזכיר וגם זה לא כתב אלא בלשון יראה לי מכח סברא והראב"ד חולק עליו וס"ל דגם על בגדים שהם ולד הטומאה חייב ולמה לא הביא כדרכו הברייתא דעירובין דעל כלי חרס פטור. ולכן נ"ל דריה"ג הוא דס"ל כן אבל ר"ע חולק עליו דהכי איתא בספרי ר"ע אומר מזכר עד נקבה תשלחו אחד אדם ואחד כלים במשמע ר' ישמעאל אומר הרי אתה דן וכו' ריה"ג אומר מזכר עד נקבה תשלחו מה זכר ונקבה מיוחדין שהן ראויין להיות אב הטומאה וכו' ע"ש ומשמע מזה דרק ריה"ג דרש כן לילף מזכר עד נקבה למעט מה שאין ראוי להיות אב הטומאה אבל שאר תנאים לא וגם יש ראי' לזה דיש חולק על ריה"ג שפוטר בהכניס כלי חרס למקדש מירושלמי (ס"פ ז' דנזיר) הביאו גם הר"ש (פ"א דאהלות משנה ב') דתני ר' זריקא בשם רב המנונא כלי שחציו מן האדמה וחציו מן הגללים אין חייבין עליו על ביאת המקדש ודייקינן אבל אם הי' כולו מן האדמה חייב ומסיק שם דחייב משום מכניס כלים טמאים למקדש ע"ש הרי דהך תנא ס"ל דכלי חרס שהכניסו למקדש חייב וחולק על ריה"ג ונראה שהוא סובר כר"ע דפליג על ריה"ג וא"כ י"ל דגם מתניתן דפרק דם חטאת ס"ל כן ולכן צריך לנקב מבחוץ קודם שיכניס כנלע"ד ביישוב קושיא זו. אבל עדיין צריך יישוב קצת על הרמב"ם שכתב יראה לי דאין חייב אלא המכניס בגד שהוא אב הטומאה ואעפ"כ פסק כמתניתן דפ' דם חטאת אכן אחרי שהרמב"ם רק מסברא כתב כן ולא פירש לנו טעמו וגם מדייק לכתוב שאינו לוקה אלא על בגדים שהם אב הטומאה ולא כתב סתמא על כלים שהם אב הטומאה כמש"כ בהלכה הקודמת אבל הזורק כלים טמאים למקדש וכו' פטור מן הכרת אבל חייב מלקות ע"ש אולי רק בבגדים ס"ל כן שאינו חייב רק על אב הטומאה אבל בכלים לא וא"כ גם בכלי חרס אף שלא ראוי להיות אב הטומאה רק ראשון י"ל דחייב מלקות:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף