בנין ציון/ב/יח
|
< הקודם · הבא > |
ב"ה אלטאנא יום ב' ג' מרחשון תרכ"ט לפ"ק.
- כהן שנשא אשה שילדה כשהיתה פנויה בת בזנות והיא אמרה ברי לי שלכשר נבעלתי ומעולם לא בא עלי פסול והאשה ילדה לכהן בנים ובנות ואחת מבנותי' שילדה בנישואין נשתדכה עם כהן אלמן שיש לו בנים קטנים ובחר בה מפני שהכיר בה שטובה היא להיות לבנים כאם ושאל אחר שנודע לו מעשה אמה אם יש בה חשש חללה ועל הבועל אין לחקור שזה יותר מחמשים שנה שנעשה המעשה ומסתמא אינו בחיים עוד:
הנה לפי המבואר באה"ע (סי' ו') מעוברת שאמרה לכשר נבעלתי נאמנת דהלכה כרבן גמליאל ומכ"מ לכתחלה לא תנשא לכהן עד דאיכא תרי רובי רוב סיעה ורוב המקום דמעלה עשו ביוחסין וזה דוקא לכתחלה אבל בדיעבד אם נשאת לכהן לא תצא אפי' ליכא רוב כלל כן מבואר בפוסקים וכ"כ גם הב"ש שם (ס"ק ל"ב) דאפילו ברוב פסולים לא תצא והנה הכהן הזה נשא האשה הזאת על פי התרת קידושין שנתן הגאב"ד דקהלתו לאחד לסדר קידושין כאשר ראיתי התרה הזאת מכתיבת יד הגאב"ד ז"ל ואומר שהגאב"ד שהיה גדול ומופלג ידע המעשה שאשתו ילדה כשהיתה פנויה ואעפ"י שקשה להאמין לו זה שהיה ברור להגאב"ד שהיה תרי רובי מה שלא שכיח ומסתמא הסתיר המעשה ממנו או שלא ידע כלל שיש חשש איסור בזה עכ"ז אין שייך לקונסו כיון דליכא כאן חכם שאסר וקם הדין דאחר שנשאת לא תצא. ועפ"ז גם הבנים והבנות אשר ילדה אין בהם חשש חללים אפילו לכתחלה להיות בחזקת כהנים כשרים ולהנשא הבנות לכהנים וכן כ' גם בנו"ב מ"ת אהע"ז (סי' ל') בכעין זה שנשא הכהן פנויה שנתעברה אעפ"י שהוא אינו נאמן לומר שממנו נתעברה ששמא עיניו נתן בה מכ"מ כיון שהיא עצמה נאמנת לומר לכשר נבעלתי לענין שאם נשאת לא תצא ועפ"י דין רשאי לקיימה ואינו צריך לגרשה לכן כל בניו שיוליד עמה כהנים כשרים הם לכל קדושת כהונה יע"ש:
ולכן בנידון זה שהאשה אם המשודכת שהיא עתה בת ע"ח שנים והולכת בדרך הישר ומתאנחת על חטאת נעוריה אומרת בברי גמור שרק לכשר נבעלה והיא מוכנת לישבע שבועה חמורה שהאמת כן לא ראיתי טעם להחמיר שלא תנשא המשודכת לכהן ומה גם שיש תקנה מנשואיה לבניו הקטנים שלא ימצא כשישא אחרת וגם יהיה בזה חרפה וביוש להבתולה הכשרה כשיתבטלו השידוכין מלבד שאר הזיקות גדולות שיגיעו לה מכל זה נלענ"ד להתיר להכהן האלמן שישא הבתולה.
כנלע"ד הקטן יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |