בנין ציון/ב/קמז
|
< הקודם · הבא > |
[הוכחה שטהרת המצורע אין לה זמן קבוע]
ב"ה אלטאנא יום ו' ה' מרחשון תרט"ו לפ"ק
- להרה"ג וכו' מו"ה מתתיהו מונק הכהן נ"י אב"ד דק"ק פיננע יע"א:
תמה מר נ"י על מש"כ דטהרת מצורע אין לה זמן מוגבל שהרי בתורת כהנים נדרש ביום טהרתו והובא אל הכהן שלא ישהה וגם אנכי תמהתי על תמיהתו דלפי הבנתו בדברי הת"כ הלא יקשה על דברי התוספ' בשבועות (דף ג') שהביא דלמה להו להביא ראי' שאין להמתין עד שימצא אשה או קטן מפרק שילוח הקן ולא הביאו מת"כ דיש ביטול מצות עשה אם ימתין וגם יקשה על הרמב"ם שלא הביא דין של הת"כ שאסור למצורע להמתין מלהטהר וביותר יקשה אהא דאמרינן שקלים (פ"א) בט"ו לאדר עושין כל צרכי רבים ומפרש שם הירושלמי (הביאו גם הברטנורא) מה הם צורכי רבים וקחשיב בתוכם טהרת מצורע ע"ש ואי ס"ד שיש חיוב טהרה ביום טהרתו איך ממתינים עד ט"ו אדר ולא כופין מיד כשיטהר על ביטול מצות עשה אבל באמת אגב ריהטא לא עיין מר נ"י בדברי הת"כ שמה שנאמר שם שלא ישהה אין הפירוש שאסור לשהות אלא שאין צריך לשהות כמו שסיים הת"כ שם כשהי' מונבז דן לפני ר"ע אם משפטרתיו בעמידתו וכו' ע"ש פי' שהי' דן בק"ו אם הזב צריך ז' נקיים משפסק מזובו עד שיטהר כש"כ המצורע ור"ע הי' דן הק"ו אם ימי ספרו של מצורע צריך ז' ימים אף שכבר טהר ממשכב ומושב כש"כ שיצטרך להמתין ז' ימים משהלך נגעו עד שיטהר בצפורים לכן כתיב ביום טהרתו והובא אל הכהן שלא ישהה שאין צריך לשהות אלא יכול לטהר מיד ביום טהרתו שהלך נגעו וכן פי' שם הקרבן אהרן ע"ש אבל ודאי אם ירצה לשהות אין איסור ולכן לא הביא הרמב"ם דין זה ובזה צדקו דברי שטהרת מצורע אין לה זמן מוגבל אמנם ברמב"ן (פ' מצורע) משמע קצת שמפרש שלא ישהה שצריך להביאו בעל כרחו אל הכהן שכתב ומדרשו בת"כ והובא אל הכהן שלא ישהה וא"כ יאמר כי ביום שיטהר שיתרפא מנגעו יובא על כרחו אל הכהן עכ"ל וצע"ג שמדברי הת"כ עצמו נראה שאין לפרש כן כנ"ל:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |