בנין ציון/ב/קכט
|
< הקודם · הבא > |
- עוד להרב הנ"ל נ"י.
עוד הקשה מר נ"י ביבמות (דף ל"ג) אהא דאמרינן שם ששמש במאי וכו' אי בהקטרה האמר ר"י הבערה ללאו יצאת הקשה בספר ערוך לנר הא בשימת החלבים על האש יש ג"כ משום מכבה הגחלים ודלמא משום מכבה חייב דמשום אינו מתכוון אין לפטרו דהוי פסיק רישא דמה שתירץ רש"י בזבחים (דף צ"א) לענין זילוף יין דלא הוי פסיק רישא כיון דאפשר לזלף בטפין דקות לא שייך בזה עכ"ד ולפענ"ד אפשר ליישב דבאמת זר ששימש בשבת כיון דמחלל עבודה הוי מקלקל כדאמרינן פסחים (דף ע"ג) מאי תיקן תיקן להוציאו מידי אבר מן החי אמנם זה לא שייך רק גבי שחיטה אבל לפי מאי דמוקי בהקטרה קשה מאי תיקן כיון שהקרבן פסול וצ"ל דהאי תנא ס"ל מקלקל בהבערה חייב והיינו אי אמרינן דמשום הבערה חייב אבל אי נימא משום מכבה אין בזה חיובא דהא מקלקל הוא ובכל מלאכות חוץ מחובל ומבעיר לכ"ע פטור מקלקל:
הקושיא היאך חייב זר על הקטרה הרי מקלקל הוא כבר הקשו האחרונים הובאה ג"כ בספר תשובה מאהבה והתירוץ שס"ל מקלקל בהבערה חייב נדחה שם דאכתי יקשה על הרמב"ם דפסק דזר ששמש בשבת חייב ופסק מקלקל בהבערה פטור והרי כיון דפסק ג"כ שחיטת פר כה"ג בזר כשר ע"כ ששמש בהקטרה קאמר ויקשה עליו הרי הוי מקלקל והנה בתשובה מאהבה מיישב קושיא זו במה דאיתא בירושלמי פ' במה מדליקין שהביא שם ג"כ סוגיא דיבמות דזר ששמש בשב' במאי ומוקמי שאיירי שהקריב אברים ופדרים שנתותרו מע"ש ולכאורה תמוה ל"ל שנתותרו ולא מוקי בפשטות שהקריב עולת תמיד או מוסף בשבת אבל י"ל דהוקשה לירושלמי מה תקן בהקטרה ולכן מוקי באברים ופדרים שנתותרו דבזה שפיר תקן שהרי כל כמה דלא הקטיר אמורים כהנים לא אכלי בשר רק בשנטמאו או אבדו וא"כ במה שהקטיר הזר האמורים נאבדו והותר הבשר לכהנים ושפיר הוי תקון אכן בשבת לא הקריבו רק עולות ולא שייך תקון זה ועל כן מפרש הירושלמי דאיירי באברים ופדרים שנתותרו מע"ש ושפיר י"ל שהיו אמורי חטאת ואשם או שלמים ולכן הוי תקון עכ"ד אכן לענ"ד מלבד שאין זה מספיק ליישב הירושלמי דקאמר ג"כ שהקריב אברים שנתותרו והרי אברים לא שייך רק בעולה ולא הוי תקון אלא גם שבמכ"ה נעלם ממנו מה דאמרינן בפסחים (דף נ"ט) כיון דלא אפשר להקטיר נעשו כמי שנטמאו או שאבדו ולא מעכבין אכילת בשר ע"ש הרי דאפילו היכי דליכא עכוב הקטרה רק ע"י עשה דעליה השלם אמרינן כיון דלא אפשר להקטיר לא מעכב אכילת בשר כש"כ הכא דלא אפשר להקטיר משום שבת ומשום השלמה דלא מעכב וא"כ אכתי לא מתורץ מה תקן אבל לענ"ד יש לפרש הירושלמי בענין אחר על דרך זה דרוצה לתרץ מה תקן בהקטרה ולכאו' י"ל דשפיר תקן דהרי המלין אימורין עובר בע' ול"ת כדאמרינן חגיגה (דף ז') וכמו שפסק גם הרמב"ם (ה' תו"מ) ולכן הזר הזה שהקטיר האברים או אימורין שנתותרו הציל הכהן המקריב שלא יעבור בנ"ת וע' ושפיר תקן בהקטרתו והרי אפילו תקון לב"נ שלא יבא לידי איסור חשיב תקון כש"כ כאן שיש איסור ודאי לכהן.
אכן זה לא שייך רק באימורין ואברים של ע"ש שהקטירם בליל שבת קודם עמוד השחר דבזה הצילו דלא עובר בל"ת עד הבקר כדכתיב לא ילין חלב חגי עד בקר אבל באימורין של שבת לא שייך זה שהרי הכהן הי' יכול להקטירם ולא תקן כלום ולכן ע"כ נקט הירושלמי של ערב שבת דוקא דבזה תקן ולפ"ז גם קושיתי שפיר יקשה דהוי מצי למימר שחילל שבת במכבה דהוי ג"כ תקון זה שעי"ז נאבדו ולא עובר:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |