בנין ציון/ב/קי

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

בנין ציון ב קי

סימן קי

להרבני מו"ה גבריאל אדלער הכהן האב"ד דק"ק אבערדארף נ"י:

הקשה מר נ"י על מש"כ הט"ז בא"ח (ס"ס קכ"ח) בשם הר"פ דכהן במקום שמטי הנאה לידי' מצי למחול מכח קושית הגהת מיימוני על הרמב"ם (בפ"ג מה' עבדים) דכהן נמכר לעבד עברי אך לא נרצע מפני שנעשה בעל מום והקשה הגהות מיימוני הא איתא בירושלמי המשתמש בכהונה מעל ואיך נמכר לע"ע והניח בצ"ע:

תשובה

לא ידעתי למה פשוט למר נ"י כ"כ דבמכירת עבד עברי לא מטי להנמכר הנאה מזה שהרי כשאינו נמכר נשאר עכ"פ הקרן של גניבה חוב עליו כשיגיע לו מה לשלם כמו בכל האופנים שהדין שאינו נמכר כמבואר ברמב"ם (פ"ג מה' גניבה). וא"כ ע"י המכירה נפטר מהחוב וזה ודאי נחשב הנאה ואף דאמרינן בנדרים (ד' ל"ג) המודר הנאה מחבירו פורע את חובו וא"כ משמע דפרעון חוב לא מקרי הנאה זה אינו שהרי רבא מפרש דזה דוקא כשהתנה עם המלוה שלא יוכל לתבעו וגם לרב הושעי' דמוקי כחנן ג"כ הטעם דלא נחשב הנאה כיון דאינו יכול לתובעו ע"ש. אבל לגבי גנב שיכול לתובעו הקרן ודאי נחשב הנאה מה שנפטר מהחוב. ואע"ג דנמכר בע"כ היינו שלא רצה לשלם אבל כשנמכר אפילו נגד רצונו עכ"פ מגיע לו הנאה וליכא מעילה וזהו שיטת רבינו פרץ ועיין בש"ך יו"ד (סי' רכ"א):

עוד הקשה מעכ"ת על מה שהקשו התוס' בעירובין (ד' ק') ליתא עשה דמתן ד' וידחה ל"ת דבל תוסיף ועל זה תירץ הט"א בר"ה (דף כ"ח) וכן הביא בספר שער המלך בה' נדרים (פ"ג ה"ו) בשם הרשב"א כ"י תירוץ זה דאין עשה דוחה ל"ת שבמקדש ואשתומם על המראה איך אתישבא להו סוגיא דשבת (דף כ"ד ע"ב) על הא דאין שורפין קדשים ביו"ט מנהנ"מ ופי' רש"י דאין שורפין דאי לא ממעט לה קרא אית לן למימר ליתא עשה דבאש תשרופו וידחה ל"ת מלאכה והוצרך ליה לרבא לתרץ אמר קרא הוא לבדו יעשה וגו' והשתא הרי עשה דבאש תשרופו הוא במקדש והלאו דלא תעשו מלאכה ביו"ט אע"ג דאינו מיוחד למקדש הוי כלאו של בל תוסיף דאפילו ל"ת בעלמא לא דחי והרי רבא בזבחים (דף צ"ז ע"ב) מתרץ שם דאין עשה דוחה ל"ת שבמקדש ובשבת שם הוצרך לתירוצא דהוא לבדו. אע"כ דל"ת צריך שתהיה מיוחדת במקדש דוקא:

תשובה

לפענ"ד דעת הט"א והרשב"א י"ל כיון דל"ת דבל תוסיף הוא דרך כלל שלא להוסיף על מצוה ומצוה א"כ קאי לענין זה על מקדש ונקרא ל"ת שבמקדש כאלו נכתב ל"ת על מתנות דם אבל לא שייך זה בענין ל"ת דיו"ט בשריפת קדשים דשם אין שייכות קדשים בל"ת זו שנאמר שנעשה חמורה להיות נדון כל"ת שבמקדש שוב ראיתי בריטב"א עירובין (ד' ק') שהביא ג"כ דברי התוס' וז"ל הקשו בתוס' אמאי לא אמרינן אתי עשה דמתן ד' ודחי ל"ת דמתן אחת דהא בעידנא דקא עבר ל"ת מקיים לע' וא"כ לד"ה הל"ל ינתנו במתן ד' ותירצו דבקדשים לא אמרינן אתי ע' ודחי ל"ת כדאמרינן בזבחים עכ"ל הרי דקרא לל"ת דבל תוסיף ל"ת דמתן אחת וזה כדברינו דלענין זה ה"ל כאלו נכתב על קדשים לחוד ולכן שפיר מקרי ל"ת שבמקדש:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף