בנין ציון/ב/נג

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

בנין ציון ב נג

סימן נג

ב"ה אלטאנא א"ח של סוכות תרל"ב לפ"ק

לבני הרב מו"ה בן ציון נ"י:

מה ששאלת שלא ראית בפוסקים שהביאו הדין איך מערבין בסוכות שאם בפת א"א דהא צריך הוא ועירובו להיות במקום אחד בין השמשות כדי שאז יוכל לאכלן כדאמרינן (עירובין דף ל"ב) וביהש"מ אסור לו לאכול פת חוץ לסוכה ואמרת שהספק העצם יש לשאול גם ביוה"כ שלא הותר לו לאכול ביהש"מ מדאורייתא ואיך מערבין. וצריך לאוקמא כר' יהודה. דמתניתן שם (דף מ"ט) וכדאוקימתא דהש"ס (דף נ"א) וכן פסק בש"ע (סי' ת"י). והיה אפשר לומר דלענין יוהכ"פ יכול לערב ברגליו דהכל עניים לענין אכילה ביום הצום. אכן זה אינו דאמרינן שם (דף ל') אמרו להם ב"ה לב"ש אי אתם מודים. שמערבין לגדול ביוה"כ ופרש"י למי שהוא גדול שהביא ב' שערות שחייב בעינוי אע"ג דלמחר לא חזי ליה הואיל וחזי לקטן שאינו בר עונשין עכ"ל. וחזינא שדוקא בפת ולא ברגל מערב ביוה"כ והיה נראה לומר דבסוכות ג"כ מערב ע"י קטן. אכן ג"ז אינו דכיון דפסקינן (סי' תרמ"ד) דקטן חייב בסוכה לפ"ז ממנ"פ אם הקטן קודם בן שש הא יוצא בעירוב אמו. ולא יכול להניח עליו בעצמו כמו שפסקינן (סי' תי"ד) ואם הוא כבן חמש ושש כבר מחויב בסוכה ואין לו לאכול העירוב חוץ לסוכה ולכן העלית שהיותר טוב לערב ע"י אשה עכ"ד:

תשובה

הנה מה שחקרת איך יוצא בעירובי תחומין בימי סוכות לא הבנתי שהרי הולכי דרכים פטורים מן הסוכה. והרי אם הוא יותר מב' אלפים אמה מסוכתו שבביתו ודאי הוא בכלל עוברי דרכים ומותר לאכול עירובו חוץ לסוכה אבל מה שחקרת אודות ערובי תחומין דערב יוה"כ זה וודאי צ"ע. ולא הוצרכת להביא ראיה לזה שמערבין ע"ת בערב יוה"כ מגמ' דיומא (דף ע"ז ע"ב) שהאמוראים הלכו למרחוק לשמוע הדרשה שהש"ע או"ח (סי' תט"ז) כתב בפירוש כן שיוה"כ צריך עת"ח ונלפענ"ד לפום ריהטא (שעדיין לא עיינתי בפוסקים) כיון שהטעם שצריך להיות מזונו לב' סעודות במקום עירובו הוא משום דאנן סהדי שאז רצונו לדור שם כמו שהביא שם המג"א מגמ' דעירובין. ולכן אם גם בביתו לא הי' אוכל עתה סעודתו משום יוה"כ גם במקום עירובו א"צ לזה רק שתהי' סעודתו מוכן שם.

כנלע"ד הקטן יעקב:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף