בנין ציון/ב/לו

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

בנין ציון ב לו

סימן לו

ב"ה אלטאנא יום א' ו' טבת תרכ"ו לפ"ק.

לחתני הרב מו"ה משולם זלמן הכהן נ"י הגאב"ד דק"ק שווערין יע"א.

על דבר הירושלמי שבת (פ"א ה"ד) וז"ל בנותיהן א"ר אלעזר בשבעה פעמים כתיב לא תתחתן לוסר שבע העמין תנא ר' יהושע אמר לוסר את ביציהן תנא ר' ישמעאל ואת בת היענה זו ביצת הנעמית עכ"ל שהוא כספר חתום בעיניך ובעיני גיסך חתני הרב מו"ה ישראל מאיר נ"י הגאב"ד דק"ק פילעהנע שפירוש הקרבן עדה לא ישר בעיניכם ושאלתם ממני להביע לכם דעתי:

הקשית לשאול כי כבר כ' הרמב"ן ושאר ראשונים שלא רצו לעשות פירוש על הירושלמי מפני רוב הטעיות שנפלו בו ואנן מה נענה בתרייהו. אבל מכ"מ אומר לכם בדרך אפשרי מה שנלפע"ד שחסר בירושלמי איזה תיבות וכן צ"ל תנא ר' יהושע אמר שני פעמים כתובין עופות טמאין לוסר את ביציהן תנא ר' ישמעאל ואת בת היענה זו ביצת הנעמית. והיכי פירושו שאחר שהביא הגזירה של בנותיהן דמשמע מזה דמדאורייתא לא אסורות לכן הביא הדרשה של ר' אליעזר דבמה דכתיב ז' פעמים לא תתחתן רמז הכתוב לוסר ז' עממים דוקא ז' כנגד ז' ולכן היתה הגזירה גם על שאר אומות ואחר שהביא דרשה למה שכפל הפסוק סמך לזה עוד דרשה לכפל כסדר הש"ס בכמה מקומות לסמוך דרשות מענינים שונים השוות זו לזו והביאו בזה דרשת ר' יהושע שדרש הכפל של עופות הטמאים בתורה בת"כ ובמשנה תורה לוסר את ביציהם ושוותה דרשה זו למה דאמרינן בבכורות (דף ו' ע"ב) ורבנן האי גמל גמל מאי עבדי לי' חד לאסור עצמו וחד לאסור חלבו ע"ש כן דרש ר' יהושע כאן הכפל של עופות טמאים חד לאסור עצמם וחד לאסור ביציהם ועל זה הביא תנא ר' ישמעאל ואת בת היענה זו ביצת הנעמית שר' ישמעאל יליף איסור ביצת עופות טמאים מדרשה אחרת מדכתיב ואת בת היענה דהיינו כדרשת חזקי' בחולין (דף ס"ד) מנין לאסור ביצת טמאין מן התורה שנאמר ואת בת היענה וכו' וכפל עופות טמאים י"ל דדרש ר' ישמעאל כתנא דברייתא בבכורות שם למה נשנו בבהמה מפני השסועה ובעופות מפני הראה אבל ר' יהושע ס"ל כל היכי דאיכא למידרש דרשינן כרבנן שם ומבת היענה לא יליף ביצים דס"ל כך שמה. כתרגום אונקלוס שקבל מר"א ומר"י.

כנלענ"ד הקטן יעקב:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף