בנין ציון/ב/כז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

בנין ציון ב כז

סימן כז

ב"ה יום ה' ג' אייר תרט"ז לפ"ק.

להרב הגדול מו"ה מרדכי מיכאל נ"י בק"ק האמבורג יע"א:

מה שהקשה מעכ"ת נ"י על דברי התוס' ישנים בכריתות (דף ט' ע"ב) ד"ה וקולא וז"ל ולכך נראה אם ראתה בתוך שבעה ימי לידתה לא חשבינן כרואה בתוך ימי נדתה לספור מראשון אלא סופרת ז' ימים מראי' ואילך עכ"ל שזה סותר מה שכ' בנדה (דף ל"ו) ד"ה הלכתא שהקשו למ"ד ב' מעינות הם איך אמרינן גיורה שיצאה פדחת ולדה בהיותה כותית ואח"כ נתגיירה אין נותנין לה ימי טומאה וימי טהרה ואי ב' מעינות הם אמאי אין נותנין לה ימי טהרה הלא מעין טמא סתום ותירצו דאין נותנין לה ימי טוהר איכא לאוקמי' לענין שאם ראתה ביום ז' לזכר או ביום י"ד לנקיבה דהוי תחילת נדה דאין טומאת לידה עלי' עכ"ל. וכ"כ גם הרמב"ן והר"ן והשתא לשיטת התוס' בכריתות דכל יולדת שראתה נדה מונין ימי נדה מיום שראתה איך נקט בגיורת דוקא דאין לה ימי טוהר לענין שאם ראתה נדה דהוי תחלת נדה הרי בכל אשה גם ישראלית הדין כן:

תשובה

לענ"ד יש ליישב דהרי בלא"ה צריך עיון דלדברי התוס' בכריתות דמונין ימי נדה משעה שראתה בתוך ימי לידה היאך אמרינן נדה (דל"ה) איכא בינייהו שופעת מתוך ז' לאחר ז' ומתוך י"ד לאחר י"ד וכו' לרב רישא לקולא וכו' ע"ש והיאך משכחת רישא לקולא דהיינו דשופעת מתוך ימי טומאה לימי טהרה לקולא וטהורה כמו שפירש"י הרי טמאה משום נדה כשראתה סוף ז' ואם היתה עומדת בששפעה תוך י"א של ימי זיבה עכ"פ הוי זבה קטנה ששומרת יום כנגד יום ואכתי לאו טהורה היא ואיך משכחת לרב לקולא אמנם י"ל דמשכחת כגון שראתה נדה ובראשון לנדתה ילדה באופן שיום ז' של לידתה ששפעה בו הי' יום ז' לנדתה שטהורה גם מנדתה לערב. ובי"ד לנקבה משכחת כה"ג שראתה נדה ביום שמיני ללידתה שכלו ז' ימים דנדה ביום י"ד.

וביותר י"ל כיון שקיי"ל דאי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם א"כ לידתה גופא נקראת תחלת נדתה וביום ז' ללידתה כלו גם ימי נדתה. וא"ל דא"כ היאך משכחת דין דהתוס' שמתחילין ימי נדה בתוך ימי לידה די"ל דמשכחת בלידה יבשתא למ"ד דאפשר לפתיחת הקבר בל"ד. א"נ משכחת בלידה בימי זוב דהיינו בי"א יום שבין נדה לנדה דדם מחמת לידה אינה מטמאה בזוב כדאמרינן נדה (דף ל"ח) דמה מחמת עצמה ולא מחמת ולד אבל בימי נדה דהיינו לאחר שכלו י"א יום ודאי נטמאת בנדה ע"י דם לידה דמזיבה טהרה התורה דם קושי ולא מנדה כדאמרינן שם ולכן שפיר משכחת דשופעת ביום ז' טהורה לערב לרב בילדה בימי נדה.

אכן התינח בישראלית שמטמאה בנדה אבל כשילדה כשהיא נכרית שאז עדיין לא נטמאה בנדה ושוב לא ראתה עד יום ז' לזכר וי"ד לנקבה אז ודאי מתחילין ימי נדה ולכן שפיר כתבו התוס' דבה"ג משכחת דגיורת אין לה ימי טוהר שישראלית בכה"ג יש לה. ועפ"ז נ"ל שבילדה ישראלית בימי זיבה גם לשיטת התוס' דנדה לא מונה ימי נדה משעת לידה אלא משעה שראתה בתוך ימי לידה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף