בנין ציון/ב/ח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

בנין ציון ב ח

סימן ח

ב"ה אלטאנא יום ה' ח"י אדר תרכ"ח לפ"ק.

לחתני הרה"ג וכו' מו"ה משה ליב באמבערגער הלוי נ"י אב"ד דק"ק קיססינגען יע"א:

על דבר שאלתך אם נשים מחויבות לשמוע קריאת פרשת זכור:

תשובה

קבלתי מאדמו"ר הגאון ר' אברהם בינג זצ"ל הגאב"ד דק"ק ווירצבורג בשם רבו החסיד שבכהונה הגאון מו"ה נתן אדלער זצ"ל שהנשים חייבות ושהקפיד שאפילו משרתת שלו הוצרכה לשמוע פרשת זכור וכן נהגתי אחריו. וטעמו נלע"ד מפני שאינה מצות עשה שהזמן גרמא שאין קפידא באיזו זמן שתקרא כמש"כ המג"א (סי' תרפ"ה) רק שיקרא פעם א' בשנה ולכן הוי כשאר מצ"ע שאין הזמן גרמא שנשים חייבות בהן.

אמנם כעת ראיתי בס' החינוך (מצו' תר"ג) שכ' שנוהגת מצוה זו בזכרים כי להם לעשות המלחמות ונקמת האויב ולא לנשים עכ"ל. ולא הבנתי שהרי מצות מחיית עמלק שנצטו' במלחמה תמחה את זכר עמלק היא עשה בפני עצמה שמנה גם החינוך בפני עצמה ואם היא אינה בנשים למה לא תהי' מצות זכירת מעשה עמלק בנשים אף שלא בנות מלחמה נינהו עם כל זה אפשר שזכירת השנאה תהי' תועלת למחייתו ומעשה אסתר יוכיח וכן נס חנוכה ע"י יהודית שבשנאתה לאויב בא על ידה תשועה לישראל וביעל כתיב תבורך מנשים יעל מנשים באהל תבורך שדרשו חז"ל על אמהות הרי כמה גדולה נחשבה התשועה שבאה על ידה במיתת סיסרא ולמה לא תהי' זכירת מעשה עמלק לעורר השנאה גם בנשים לתועלת מצות מחייתו.

והנה כתבת שאחיך הרה"ג וכו' מו"ה שמחה נ"י רצה להוכיח שגם דעת הרא"ש כן שנשים פטורות ממה שכ' (בפ' ג' שאכלו) שר"א שחרר עבדו לצרפו לעשרה משום קריאת פ' זכור שהיא דאורייתא ולמה הוצרך לכך דאם אשה חייבת גם עבד חייב אע"כ דדעת הרא"ש דנשים ועבדים פטורים עכ"ד. ולפענ"ד אין מזה ראיה דגם אם אשה ועבד חייבין בקריאת פ' זכור מכ"מ כיון דאין קורין בס"ת בצבור בפחות מעשרה כדאמרינן במגילה (דכ"ג) ויליף מונקדשתי בתוך ב"י לכן צריך לזה עשרה אנשים גדולים שנקראו בנ"י שאין עבדים בכלל שאע"ג שהם חייבין בקריאת הפרשה מכ"מ אינם ראוים להשלים עדה קדושה ואין זה תלוי בחיוב ודמי לישראל שחייב בקרבן אבל צריך כהן להקריבו לו כן צריך העבד והאשה עדה קדושה לקרוא בצבור בס"ת ולהוציאם. ובלא"ה מה שכ' אחיך נ"י וכן כ' גם התרומת הדשן ואחריו שאר פוסקים שהרא"ש מפרש דר"א שחרר עבדו לצורך קריאת פ' זכור אינו מכוון דאדרבה הרא"ש דחה זה וכ' דאין סברא לפרש כן דמשמע דסתמא קתני ולכן בלא"ה אין ראיה מזה כ"כ שאע"ג שלא מטעם זה דחה פי' זה עכ"ז אפשר דחד מב' טעמי נקט אבל העיקר כמו שכתבתי דאפילו העבד מחויב מכ"מ הוצרך לשחררו להיות נמנה בכלל עדה קדושה.

כנלע"ד הקטן יעקב:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף