בנין ציון/א/קמא
|
< הקודם · הבא > |
- להרב וכו' מ"ה פנחס שיפפער נ"י בק"ק לעמבערג יע"א.
מעכ"ת נ"י תימה על מה שכתב הרמ"א באהע"ז (סי' ס"ד ס"ג) ונהגו שלא לישא נשים אלא בתחלת החדש בעוד שהלבנה במילואה שדבר הזה אין לו ביאור דהלא גם בתחלת החדש אין הלבנה במלואה ובאמת המעיין במקור הדברים יראה שיש שינוי לשון ממה שהביא רמ"א כאן דז"ל הנ"י ספ"ד מיתות ואע"ג גבי ישבי בנוב כו' שרי התם דלאו נחש הוא דלא סמכינן עלי' לגמרי אלא סימנא בעלמא הוא דנקיט לי' וכה"ג שרי כמו שנהגו לישא נשים במלואה של לבנה לסימן טוב עכ"ל הנ"י והנה כל דברי הנ"י שם מבוארים בתשובה המיוחסת להרמב"ן סי' רפ"ג וז"ל תשובה לרמב"ן על ענין המנחשים כו' מה שנוהגים שאין נושאין נשים עד מלוי הלבנה באלו הארצות אינו ניחוש אלא כשם שמושחין המלכים על המעין דתמשך מלכותו כן עושין במילוי ולא בחסרון וסימנא טבא הוא כדרך שמושכין יין בצינורות לפני חתנים ואין בו משום דרכי האמורי עכ"ל הרמב"ן והרואה דברים אלו יראה דאין לנטות ימין ושמאל מפשטות הדברים דהנוהגים לדקדק בענין הנישואין אין עושין הנישואין רק בחצי כ"ט י"ב תשצ"ג שאז הלבנה במלואה לא קודם ולא אח"כ שאז הלבנה הוא בחסרון דכן מבואר בלשון הרמב"ן במ"ש כן עושין במילוי ולא בחסרון ע"כ וזה דוחק גדול לומר דקודם חצי חודש גם המקפידים מתירים משום שהלבנה עתידה להתמלאות משא"כ אחר חצי חודש היא הולכת לחסרונה דמלבד שזה הוא דוחק גדול מבואר מלשון הרמב"ן ז"ל במ"ש וז"ל מה שנוהגים שאין נושאין נשים עד מילוי הלבנה כו' עכ"ל הפוך זה דהמדקדקים אין נושאין גם קודם חצי חודש לכן לא ידעתי אנה מצא הרמ"א ז"ל דברים אלו שכתב ונהגו כו' אלא בתחילת החודש כו' דהלא במקור הדברים שהבאתי מבואר דהנוהגים לדקדק אין נושאים גם בתחלת החודש דגם אז הלבנה בחסרון ולא במילוי וכיון שכן דחזינן בזה"ז דעושין נישואין בתחילת החודש דאז הלבנה בחסרון ואין מקפידין שוב אין להקפיד ג"כ מלעשות הנישואין אחר חצי חודש איזו ימים וכן נראה לי להביא ראי' מש"ס ערוכה מ"ק (דף ח') מתניתין אין נושאין נשים במועד ור"ל בחוה"מ ואמרינן עלה בגמרא כמה טעמים ואם איתא דאין לעשות נשואין אחר חצי כ"ט י"ב תשצ"ג משום דאז הלבנה מתחלת לחסור הלא כל חו"ה הוא עכ"פ ט"ז ימים לחודש ואם שבת סמוך ליו"ט לאחרי' אז חו"ה י"ז ימים לחודש וא"כ תיפוק לי' אפי' כל השנה כולה אין לעשות נשואין באותו זמן משום דהוי אחר חצי כ"ט י"ב תשצ"ג דאז הלבנה בחסרון א"ו דהיתר גמור הוא ואין להקפיד במה דמבואר בגמרא שלא הי' מקפידין בזה עכ"ד מר נ"י.
על זה אשיב:
מר נ"י מפרש מה שכתב הרמב"ן שנוהגים שאין נושאין עד מילוי הלבנה שהוא בחצי כ"ט י"ב תשצ"ג לא קודם זה ולא אחרי כן לענ"ד כמה מן הדוחק בזה לומר שכוונת הרמב"ן שמדקדקים את הרגע של מילוי הלבנה ועוד הרי המילוי אינו רק רגע אחת שמיד שנתמלא מתחיל להחסר ואיך יעשו נישואין במילוי ולכן ודאי כוונת הרמב"ן כמו שפי' הרמ"א שאין נושאין בחצי האחרון של החדש שאז הלבנה הולכת וחוסרת אלא ממתינין עד תחלת החדש עת מילוי הלבנה דהיינו כשהלבנה מתמלאת והולכת וזה נקרא מילוי הלבנה כאשר אבאר דהנה מקור המנהג שחושבין מילוי הלבנה לסימן טוב לא נתבאר אבל לענ"ד יצא ממה דאמרינן בסנהדרין (דף מ"ב) וליבריך הטוב והמטיב ופי' רש"י נהי נמי דמשבעה ואילך ליכא למימר מחדש חדשים ניבריך מיהו הטוב והמטיב שכל שעה הוא מטיב לנו במילואתה תמיד שמוספת להאיר לעולם עכ"ל (הרי בפי' שמילואתה של לבנה לא נקרא בלבד הרגע כשנתמלאה לגמרי אלא כשמוספת להאיר לעולם שהוא עד חצי החדש וכן ג"כ כוונת הרמב"ן) ומתרץ אטו כי חסר מי מברכינן דיין האמת ופי' רש"י אטו כי חסר מי חשבינן לה רעה לגבן לברוכי דיין האמת דנחשוב את מליאותה טיבותא לברוכי הטוב והמטיב עכ"ל וליברכינהו לתרווייהו כיון דהיינו אורחי' לא מברכינן ע"ש והנה אף דמסקינן דלא מברכינן הברכות על המילוי ועל החסרון כיון דמנהג העולם הוא עכ"ז נראה מזה שחצי ראשון של החדש שהלבנה מוספת אורה הוא סימן עת אורה ושמחה וטובה והחצי האחרון בהיפך רק דלא נחשב טובה ורעה ממש לברך עליהם הברכות.
גם יש סמך לזה ממה דאיתא במדרש רבה פ' בא ד"א החדש הזה לכם הלבנה בראשון של ניסן מתחלת להאיר וכל שהיא הולכת מאירה עד ט"ו ימים וכו' ומט"ו עד ל' אור שלה חסר כך ישראל ט"ו דור מן אברהם ועד שלמה וכו' כיון שבא שלמה נתמלא דיסקוס של לבנה וכו' ומשם התחילו המלכים פוחתין והולכין וכו' ע"ש הרי ג"כ ששעת מילוי הלבנה הוא סימן לעליי' וחסרונה סימן ליריד' וכן מפורש בתקוני זוהר (תקון ס"ט) ע"ש ועפ"ז נתייסד המנהג לענ"ד במקום שנהגו שלא לישא רק עד ט"ו לחדש כדברי הרמ"א. והנה כאשר ראיתי במקומות שנוהגין מנהג אשכנז מקפידין שלא לישא רק עד מילוי הלבנה כמנהג שהביא הרמ"א ובמקומות שנוהגין מנהג פולין אין מקפידין ובמקומות אילו ודאי יפה דן מעכ"ת נ"י שאין להורות איסור בדבר אבל במקומות שנהגו לנהוג כמנהג שהביא הרמב"ן והרמ"א לענ"ד אין להורות לשנות מנהג שהרי אפילו לענין מנהג של רשות אמרינן בפ' הפועלים אל ישנה אדם מן המנהג כש"כ במנהג כזה שיסודתו בדברי רז"ל כאשר כתבנו ומאין נושאין נשים במועד ודאי אין ראי' שרצה התנא להשמיענו שאסור בחה"מ מן התורה ולא במה שנתלה במנהג שאפשר שבימי התנאים עוד לא נהגו. כנלענ"ד |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |