ב"ה אלטאנא, יום ב' כ' שבט תר"כ לפ"ק.
- להרה"ג וכו' מ"ה יצחק דוב ב"ב הלוי נ"י הגאב"ד דק"ק ווירצבורג יע"א.
ראיתי למעכ"ת נ"י בספרו היקר מלאכת שמים
כלל י"ח ס"ג שהביא שם התוספתא שהזכירו התוספ' בזבחים
(דף ק"ה) אתרוג שנפרץ ותחבו בכוש או בקיסם אינו חיבור וכ' שנדמה לו שתוספתא זאת היתה בהעלמת עין משו"ת בית יעקב דממנה הי' לו להוכיח דעוקץ אתרוג שנפל לא מהני אם מחברים אותו במחט אל האתרוג והנה אף שבספרי ב"י כבר השגתי על פסק הבית יעקב ובספרי ע"ל סוכה
(דף ל"ז) גם השבתי על ראיתו עכ"ז לענ"ד מתוספתא זו אין ראי' נגדו ובתחלה אזכיר שהרי לכאורה ממשנה שלמה אהלות
(פ' ג') מוכח דלא כדבריו שהרי אמרינן שם אין חבורי אדם חבור אכן זה אינו דע"כ לא לכל הדברים אמרינן כן דאל"כ יקשה על מה דמחלקינן ב"ב
(דף ס"ה) בצנור בין חקקו ואח"כ קבעו לקבעו ואח"כ חקקו וכן מחלקינן בשוקת שבסלע פרה
(פ' ה') כמשכ' הר"ש
שם ואם חבורי אדם אינו חבור א"כ גם העץ והאבן שחבר לארץ ואח"כ חקקו לא נחשב כמחובר רק כתלוש ואכתי הוי חקקו בתלוש אע"כ רק לענין טומאה אמרינן כן ומטומאה לא ילפינן כדאמרינן בכמה דוכתי' וכן בסוכה
(דף י"ח) ובפרט לענין שיעורי טומאה דשיעורין הל"מ הם ולכן גם מהך תוספתא דאתרוג שנפרץ אין ראי' דדין זה לא לענין הכשר אתרוג למצו' נשנה כי אם לענין טומאת אוכלים כנראה בתוספתא דטבול יום
(פ' ג') ובתוספתא דאהלות לא הובא רק אגב גררא דחבורי אדם אינו חבור וכן מוכח מפסק הרמב"ם שהביא התוספתא זו ה' טומאת אוכלים
(פ' ו') ובה' לולב לענין הכשר אתרוג לא הביאה אלמא רק לענין צירוף שיעור טומאה נשנית ולכן אין ראי' מזה לפסול חבור באתרוג מטעם חבור אדם דאפילו לענין טומאה יש להוכיח ממה דתנן כלים
(פ' י"א) חוץ מן הדלת וכו' שנעשו לקרקע דלא לכל ענין אמרינן דאין חבורי אדם חבור דאל"כ הרי לעולם לא יתחברו לקרקע וכן מוכח ממשכ' הברטנורא לענין כוורת דבורים סוף שבועות וסוף עוקצין ואף שהתוספ' ר"ע הקשה עליו מסוגיא דב"ב במכ"ה לא נזכר שכדברי הברטנורא מפורש בירושלמי דשביעית ויש להשוות הירושלמי עם גמרא דב"ב ואין כאן מקומו עכ"פ מוכח דלא לכל ענינים אמרינן אין חבורי אדם חבור רק לענין שיעור טומאה ולכן אין ראי' לענין הכשר אתרוג. שוב ראיתי אחר שנדפסו ע"י דמר נ"י פסקי ריץ גיאות ז"ל שהביא תוספתא זו בה' לולב אכן ממה שהפוסקים לא העתיקו דבריו בזה וגם הרמב"ם לא הביאה בה' לולב המוקדם כי אם בה' ט"א מזה נראה שדעתם כמו שכתבתי שלא נאמר זה כי אם לענין טומאה וטהרה. כנלענ"ד.
|
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).
אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.
|
< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף
