ב"ה אלטאנא, יום ד'
א"ח של סוכות תרכ"ד לפ"ק.
שאלה – מי שלא מצא שופר אלא בפחות מכשיעור טפח אם יכול לתקוע בו בי"ט של ר"ה ולברך עליו.
תשובה – הדין ששיעור שופר טפח אתי מברייתא דנדה
(דף כ"ו) דתנא ר' אושעי' דמן חבריא חמשה שיעורין טפח ואילו הן שליא שופר שדרה דופן סוכה והאיזוב ואמרינן שם שופר דתניא כמה יהא שיעור שופר פירש רשב"ג כדי שיאחזנו בידו ויראה לכאן ולכאן טפח שדרה מאי היא דאמר ר' פרנך אר"י שדרו של לולב צריך שיהא יוצא מן ההדס טפח ע"ש וראיתי בברכי יוסף א"ח סי' תרמ"ט על מה שהביא הרמא שם דעת הרמב"ם שיכול ליטול לולב יבש היכא דליכא אחר ולברך עליו כתב בשם רבינו ישעי' הראשון בתשובה כ"י שיכול לברך על לולב שאין בו אלא שלשה טפחים היכא דליכא אחר וגוף התשובה לא העתיק לנו אכן ממה שהביא הב"י זה בסימן תרמ"ט נראה דעתו שדעת הר"י הראשון כשיטת הפוסקים שהובאו בטור שם שיכול לברך על כל הפסולים היכא דליכא כשר ולפ"ז לפי מה דפסקו הש"ע והרמ"א שם דלא יברך על הפסולים אין נפקותא לדידן בדין זה אלא שהוקשה לי דאם זה טעם הרבינו ישעי' למה כתב על לולב של ג' טפחים דוקא ולא סתם על כל הפסולים וגם בלולב עצמו למה התנה על של ג' טפחים דמשמע אבל בפחות לא ומ"ש פסול דג"ט מפחות מג' טפחים כיון דשיעור לולב להכשר הוא ד' טפחים ולכן לענ"ד יש לישב פסק זה גם לשיטת הפוסקים דפסקינן כוותייהו דלא יברך על הפסולים דיש לחקור אם ה' שיעורי טפח דחשיב ר"א בנדה הם כולם הל"מ או אם גם שיעורי דרבנן חשיב בהדייהו והנה מדברי התוספ' סוכה
(דף ז') ד"ה סיכך נראה שדעתם שכל שיעורי טפח דאורייתא ננהו שכתבו דאין לומר דטפח סוכה דרבנן ומדאורייתא בדופן כל שהוא סגי דהא בפרק המפלת קחשיב דופן סוכה בהדי חמשה ששיעורן טפח ואמרינן התם דלא קחשיב קורה טפח משום דהוי מדרבנן ולא חשיב אלא הנך דכתיבן ולא מפרש שיעורייהו עכ"ד ומזה נראה דס"ל דכל הני שיעורי טפח דאורייתא הם אמנם כבר השיב הפני יהושע על ראי' זו דמשם לא מוכח רק דדופן סוכה היא מדאורייתא ולא כקורה דמדרבנן אבל ששיעור טפח ג"כ דאורייתא לזה ליכא הוכחה (גם בלא"ה תמהתי על התוספ' בספרי שם למה להו ראי' מרחוק דשיעור טפח דאורייתא הוא הא בפי' אמרינן בסוכה
[דף ו'] אתאי הלכתא ואוקמתא אטפח) ולענ"ד יש להוכיח דלא כל שיעורי טפח דחשיב שם הל"מ הם ממה שכתב הרא"ש בר"ה אמה דקאמר שיעור שופר פירש רשב"ג כדי שיאחזנו בידו ויראה לכאן ולכאן וז"ל והיינו טפח כדאמרינן פי המפלת דשיעור שופר טפח ונקט האי לישנא הכא כדי שיאחזנו התוקע בידו ויראה לכאן ולכאן ולא יאמרו לתוך ידו הוא תוקע עכ"ל וכ"כ גם הר"ן וז"ל וכי תימא לימא טפח בהדיא י"ל דטעמא אתי לאשמעינן דמשום הכי הוי שיעורא טפח כדי שיאחזנו בידו ויראה לכאן ולכאן עכ"ל הרי דס"ל דשיעור טפח דשופר לאו הל"מ הוא אלא רבנן תקנו כן משום מראית העין שלא יאמרו לתוך ידו הוא תוקע ואפילו נימא דלדעת הרי"ץ גיאות שהביא הטור סי' תקפ"ו שצריך טפח שוחק כדי שיראה לכאן ולכאן ופי' הב"י שרצה לתרץ ג"כ למה נקט האי לישנא כדי שיאחזנו ולא נקט טפח סתם ע"ש י"ל דס"ל ששיעור טפח דשופר הוא הל"מ ושזה ג"כ דעת התוספ' ולכן לא יקשה עליהם מטפח דשופר מכ"מ הרי הטור דחה דעת הרי"ץ גיאות וא"כ להלכה נקטינן כדעת הרא"ש והר"ן דשיעור טפח הוא רק מדרבנן. וכן יש להוכיח ג"כ דלא כל השיעורים הל"מ הם מטפח דלולב דמה דבעי טפח אתי מהא דתנן כל לולב שיש בו ג' טפחים כדי לנענע בו כשר ומפרש בגמרא סוכה
(דף ל"ב) וכדי לנענע בו דהיינו שצריך טפח יותר כדי לנענע הרי שהטפח הוא משום נענוע והנענוע עצמו לכאורה אינו מן התורה שהרי שם
(דף מ"ב) אמרינן והא מדאגבהי' נפיק בי' ואי ס"ד דצריך נענוע מן התורה מאי קושיא הא אכתי טריד טרדא דמצו' כיון דלא נענע וכ"כ גם התוספ' שם
(דף ל"ט) דנענוע אינו רק מכשירי מצו' בעלמא ולא מעכב כדאמרינן סוף פרקין מדאגבהי' נפיק בי' ע"ש וכיון דהנענוע עצמו אינו מחיוב נטילת לולב דאורייתא היאך אפשר שנמסר למשה מסיני שיעור טפח בלולב כדי לנענע ובזה יש ליישב מה שדקדק הר"ן אהא דתנן לולב שיש בו ג"ט וטפח כדי לנענע בו למה לא קתני סתם דלולב בעי ד' טפחים והר"ן תירץ דקמ"ל אם ההדס וערבה גבוהים הרבה צריך שיהא שדרו של לולב למעלה מהן טפח כדי לנענע והר"ן בזה לשיטתו אזיל דפסק כן כמשכ' הב"י סי' תר"ן בשמו וכנראה שיצא לו זה מן הדקדוק שבמשנה אבל הרי"ף והרמב"ם והרא"ש והטור וש"ע חולקין עליו וס"ל דלמעלה אין להם שיעור וא"כ לשיטה זו קשה כנ"ל למה לא קתני שלולב צריך ד' טפחים ולפי דברינו א"ש דע"כ צריך לחלק דשיעור דג' טפחים כנגד אורך הדס וערבה הוא הל"מ ומעכב אבל הטפח כדי לנענע בו אינו רק לכתחלה ולא מעכב כיון דהנענוע עצמו אינו מעכב ולכן אתי פסק רבינו ישעי' שפיר אפילו לדידן דפסקינן דעל כל הפסולים לא יברך מכ"מ על לולב של ג' טפחים יכול לברך דהטפח של נענוע החסר אינו מעכב אבל על פחות מג' טפחים לא יברך כיון דזה מדאורייתא פסול. וע"פ זה גם מי שאין לו רק שופר פחות מטפח יכול לברך עליו כיון דמדאורייתא אין לו שיעור כנ"ל א"כ יכול לקיים בו מצות שופר דאורייתא ואף דמדרבנן צריך שיעור טפח ויש כח לחכמים לעקור מצו' דאורייתא בשב ואל תעשה זה דוקא באמרו חכמים בפי' כן לעשות סייג לתורה אבל בסתמא היכא דאין יכול לקיים המצו' רק ע"פ מצות התורה ולא גם ע"פ מצות רבנן ודאי יכול לברך עליו כנלענ"ד.
|
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).
אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.
|
< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף
