בנין ציון/א/טז
|
< הקודם · הבא > |
- להיקר התורני מ"ה יוזל הירש נ"י בק"ק האלבערשטאדט יע"א.
על דבר שאלתו דמר נ"י באחד שרוצה להשתתף עם א"י בפאבריק שעושין בה יין שרף שקורין שפריט וגם ברחים והפאבריק וכן הרחים יקראו על שם הא"י מבלי שיקרא שם ישראל על השותפות ונפשו בשאלתו אם יש לעשות כן מבלי נדנוד איסור?.
שאלה זו יש לה ג' סניפים – א' – לעשות שותפות עם א"י – ב' – אודות מלאכת שבת וי"ט – ג' – אודות חמץ בפסח. והנה מה שנוגע לענין שותפות א"י יש פלוגתא בין הפוסקים כמבואר א"ח סי' קנ"ו ובשו"ת מעיל צדקה מחמיר וכ"נ מדברי הפ"מ י"ד סי' ס"ה אכן כיון שהטעם שמא יתחייב לו שבועה יש תקנה לזה שיתנו ביניהם שאם יפול בין השותפים דבר המשפט יוכרע ע"פ בוררין והם ישפטו ע"פ שכלם מבלי שיחייבו להשותפים שבועה ועין בטורי אבן מגילה (דף כ"ז) שכתב ג"כ תקנה שבאם יתחייב לו שבועה ימחול לו רק שכתב שבזה יש חשש אחר משום מתנת חנם ע"ש אבל אם יתנו בתחלה שלא יבואו לידי שבועה לכ"ע אין חשש איסור בזה.
גם מה שנוגע לאיסור מלאכה בשוי"ט כיון שהא"י שותף בו ליכא כאן משום מלאכה בשביל ישראל דאדעתי' דנפשי' עבוד ומה שמקבל הישראל הריוח יש תקנה לזה כמבואר סי' רמ"ה שיתנו בתחלה בשעה שבאו להשתתף שיהי' שכר שבת וי"ט לא"י לבדו אם מעט ואם הרבה וכנגדו יטול הישראל שכר יום אחד מימי חול כנגד שבת אם מעט ואם הרבה ואז אם הא"י נתרצה בשעת חלוקה לחלוק בשו' מותר ואפילו לכתחלה יש לנהוג כן אם לא ידעו כמה הרויחו בימי שבת וי"ט ובימי החול וכמו שכתב המג"א שם ס"ק ב' בשם ר"ל חביב (ואף שמדברי המג"א סי' רמ"ו ס"ק י"ג משמע דרק בהפסד גדול שרי לחלק סתם ט"ס נפל במג"א ששם איירי בלא התנו בתחלה כמשכ' במחצית השקל) אבל בהתנו בתחלה אין חשש איסור שאם באו אח"כ לחלוק שיכולים לחלוק בשו' אפילו ליכא הפסד מרובה.
אמנם התקון היותר קשה הוא לענין חמץ בפסח שלא יעבור על שהיית חמץ ברשותו שאם לא הי' נוגע רק לענין משתכר באיסורי הנאה הי' אפשר למצוא תקנה כמבואר בסי' ת"נ לענין תנור בשותפות אבל הכא יש חשש האיסור של בל יראה וב"י כיון שיש לישראל שותפות בחמץ של פאבריק וריחים ואין תקנה לזה כשיתנו בתחלה שכל ימי הפסח יהי' הכל נמכר לא"י ואחר כלות הפסח יחזור לישראל שמלבד שזה הערמה בלא"ה אינו מועיל כי במה קנה הא"י קנינו שיהי' הכל ברשותו ויצא מרשות ישראל ולכן לא מצאתי תקנה לזה אלא שבכל שנה קודם הפסח יעשה שטר מכירה גמורה שנאמר בו כי השותף ישראל מכר כל החמץ שלו שהוא בפאבריק וריחים להא"י בשער השוק ואם אי אפשר להזכיר הסכום יאמר שמאמין הקונה למקנה או המקנה לקונה על זה וישכיר לו החלק שיש לו בהמקומות שמונח עליהם החמץ גם יקבל הישראל מהקונה כסף לחזק המקח שקורין דרויף געלד ואגב המעות ושכירת קרקע יקנה החמץ להאינו ישראל שיהי' שלו בקנין מוחלט באופן שיכול למכרו למי שירצה ואחר הפסח יחזור הישראל ויקנה מהא"י אבל לא יאמר שהמכירה תהי' בטלה אלא יקנה מהא"י החצי מכל מה שבפאבריק ורחים בשער השוק ויעשו שטר שותפות מחדש ופשיטא שלא יחשב לישראל ריוח כנגד ט' ימי פסח דהיינו עם ערב פסח כיון שהתשעה ימים האלה לא הי' לישראל חלק כלל בהפאבריק והריחים ורק בשביל שכירת החלק שיש לו בפאבריק והכלים יכול לקבל מה שיגיע לזה ע"פ היושר כנגדם בימי החול ובזה אין חשש איסור עוד ואפילו יודע הא"י שהישראל יחזור ויקנה ממנו אחר הפסח מכ"מ כיון שבימי הפסח נקנה לא"י כדין והכל ברשותו ואחריותו אין כאן איסור וע"פ האופנים האלה יש להתיר שותפות זה מבלי שיש כאן נדנוד איסור כנלענ"ד |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |