במדבר רבה/טו/ה

במדבר רבה טו ה

זה שאמר הכתוב (תהילים יח כט) "כי אתה תאיר נרי", אמרו ישראל לפני הקב"ה: רבש"ע, לנו אתה אומר שנאיר לפניך? אתה הוא אורו של עולם והאורה דרה אצלך, דכתיב (דניאל ב כב) "ונהורא עמיה שרא", ואתה אומר "אל מול פני המנורה"? הוי כי אתה תאי נרי. אמר להם הקב"ה: לא שאני צריך לכם, אלא שתאירו לי כדרך שהארתי לכם, למה? לעלות אתכם בפני האומות, שיהיו אומרים, ראו היאך ישראל מאירין למי שהוא מאיר לכל העולם. משל למה הדבר דומה, לפיקח וסומא שהיו מהלכין בדרך. אמרו לו פיקח לסומא כשנכנס לתוך הבית: צא והדלק לי את הנר הזה והאיר לי. אמר לו הסומא: בטובתך כשהייתי בדרך אתה היית מסמכני, עד שנכנסו לתוך הבית אתה היית מלוה אותי, ועכשיו אתה אומר הדלק לי את הנר הזה והאיר לי? אמר לו הפקח: שלא תהא מחזיק לי טובה שהייתי מלווך בדרך, לכך אמרתי לך האיר לי. כך הפקח זה הקב"ה שנאמר (זכריה ד י) "עיני ה' המה משוטטים בכל הארץ", והסומא אלו ישראל שנאמר (ישעיה נט י) "נגששה כעורים קיר" היה הקב"ה מניהןג ומאיר להם, שנאמר (שמות יג כא) "וה' הולך לפניהם יומם". כיון שעמד המשכן קרא הקב"ה למשה ואמר לו: תאירו לי, שנאמר "בהעלותך את הנרות", בשביל לעלות לכם:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף