בית מאיר/עירובין/לה/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבינו חננאל
רש"י
תוספות
רשב"א
ריטב"א
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
בית מאיר
קרן אורה
רש"ש

שינון הדף בר"ת


בית מאיר TriangleArrow-Left.png עירובין TriangleArrow-Left.png לה TriangleArrow-Left.png ב

קסבר ר"מ תחומין דאורייתא. דהיינו כר"ע במס' סוטה ובסוף פ"ק דעירובין דלכ"ע לר״ע ור׳׳מ ור״ח לוקין על תחימין דאלפים אמה מפסוק דאל יצא ותימא לי לפ״ז א״כ לר״מ אם ס״ל תחומין דאורייתא. מאין יש כח ביד חכמים להתיר איסורו ע״י עירוב. ועיין במס' ביצה דף ב׳ ע״ב בתוס' ד"ה והי׳ ביום הששי מבואר בדבריהם בלשון זה וכ"ת ע"י עירוב חבשילין וכי אתא תקנתא דרבנן ולעקור הכנה דאורייתא והוא קושית הגמ' פסחים דף מ"ו ע"ב. וצ"ע. וכמדומה לי כבר כתבתי קושיה זו בפנקס הזה אלא מפני הספק שאיני יוכל למוצאה כתבתיה שנית. [ת"ל מצאתי בהה"מ הל׳ עירובין פ״ו הלכה ו׳ כתב בלשון זה בשם הרמב"ן שנראה בדברי רבינו לפי שמצינו עירובי חחומין מתירים אפילו למ״ד תחומין דאורייתא. אלמא עירב בין בפת בין ברגליו מן הדין הוא מתיר וכאן אני קורא בו ממקומו]. ובלא הנ״ל קשה דר"ע גופ'׳ מצינו דאית לי׳ ע"ת אף ע"י פת בדף ס״א בעירובין וכבר אמרו שם דף מ״ט ע״ב ולא אמרו מערבין בפת וכו׳ דמוכח ודאי שאינו אלא סברה.

מעבר לתחילת הדף