בית מאיר/יורה דעה/רפג

בית מאיר ‏ יורה דעה רפג

סעיף א'. בש"ך סק"ב. כלומר וכו'. נ"ב תימה לי א"כ איך שרי לדבק הא מוריד מקדושתו להס"ת וע"כ לדין זה מה דנאמר מותר לדבק היינו חומשים נפרדים טרם שנדבקו יחד הוא דשרי וזה לא משמע מסתימת הברייתא דמשמע אפילו ס"ת כולה דבוקה מותר לדבק. וצ"ע כי לכל הפחות הרמב"ם בעל המצאת דין זה הי' לו לבאר: בסי' זה מאריך הב"י לבאר טעם הריף שפסק כותבין מגילה לתינוק להתלמד בה דעיקר טעמו משום עת לעשות כיון דלא אפשר ורבה דאסר לטעמו. ועם שיפה דיבר עכ"ז לשון הריף אינו מורה להכי מדכתב ענין בפני עצמו בתר דכתב דקורין בספרי אפטרתא בלשון זה כותבין מגילה להתלמד בה וכן הלכה מה הלשון וכן הלכה שכתב אלא בתר הדין דספרי אפטרתא הי' לו לכתוב וכן כותבין מגילה וכו' וכן הלכה למה לי. לכן הברור בעיני שחולק בזה על פי' רש"י והנ"י שפירשו ביבמות סוף פרק מצות חליצה בדאיתא התם מתקיף לה מר זוטרא ודחק שם רש"י דלא דמי לכותב מגילה לתינוק ע"ש ובאמת לחילוקו זה אפשר דקשה דאף מה דמקשה הגמרא על מ"ד אין כותבין מן המתני' דהיא עשתה טבלא למגילת סוטה נמי לא קשיא. אמנם הריף סובר בפשוט דסתמא דגמרא סותם כמר זוטרא דלא כאתקפתא דמר בר אידי אלא דבאמת קיי"ל כמ"ד כותבין מגילה לתינוק וטעם הגון יש כי נהי דביומא דף ל"ז מסיק הגמרא ג"כ ליישב המתני' דיומא בדוחק בסירוגין מ"מ בהנזקין בתר דמסיק ג"כ הסוגי' הכי נאמר שם כתנאי וא"כ חזרה סתם גמרא מלמוקים המתני דטבלא בהדוחק אלא רבה הוא דפסק כהת"ק והמתני' אתיא כר' יהודה ומדסתמא דמתני' כר"י דס"ל כותבין סתם נמי הש"ס ההלכתא כמר זוטרא ולכן סתם נמי הריף כותבין ומסיים וכן הלכה. שוב עיינתי וראיתי שקדמני בזה הפרישה:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

· הבא >מעבר לתחילת הדף