בית מאיר/יורה דעה/סז
סעיף ג' בש"ך סק"ו ונהגו להחמיר וכו' וס"א להרב דחתיכה ומליחה מהני מיהו לקדירה דלא גרע מנצרר הדם מחמת מכה דבסעיף ד'. ותימה פשיטא דגרע לפי המנהג דלצלי בעי חתוכה ומליחה לחודא לא מהני אפילו לצלי. ובסעיף ד' לצלי לא בעי מליחה כלל. וא"כ מנ"ל להרב דחתיכה מהני לקדירה. ומה שמביא ראי' מהרמב"ם אדרבה משם מוכח דלא כדבריו שהרי הרמב"ם שאוסר רק חי ע"כ דהי' גירסתו כגי' הרי"ף וכדביאר הה"מ ומה שמצריך חתיכה למליחה כדביאר הלח"מ מסברא חיצונה למד הכי מדין בשרא דאסמיק. ועפ"ז כתב הלח"מ באמת דמ"ש או יצלה הוא ענין בפ"ע ולא קאי עלי' חתיכה ומליחה ע"ש. אבל על הרמ"א קשה ממ"נ דמצריך חתיכה ומליחה לצלי ובבשרא דאסמיק לצלי ולא כלום. ואם לגירסת הרי"ף מנ"ל עכ"פ לצלי חתיכה ומליחה וכדברי הלח"מ. ולגירסת רש"י מנ"ל דמהני חתיכה למליחה דא"ל דעכ"פ לא גרע מבשרא דאסמיק וכדברי הש"ך דהא לדידי' מגרע גרע לצלי וכנ"ל דהא הגמרא סתם קאמר אסור דמשמע בין ע"י מליחה ובין ע"י צלי וכדברי הר"ן וא"כ כמו דגרע לענין צלי ה"ה י"ל דגרע לענין חתיכה ומליחה. שוב מצאתי שקדמני הפר"ח (ויותר הי' נוח לי דהרמ"א פסק כהרמב"ם ע"פ גירסתו ממש וסובר דהחתיכה ומליחה קאי גם על הצלי. ונ"ל דהרמב"ם לא למדו מבשרא דאסמיק אלא מזולתו מקום שלא נודע לרבים ופסק כמותו וצ"ע):
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |