בית מאיר/אורח חיים/שפז

בית מאיר ‏ אורח חיים שפז

עיין בט"ז ודבריו ברורים ומוכרחים דף ע"ג ע"ב דקאמר רישא וסיפא ר"מ ומציעתא רבנן דהיינו שכח אחד מבני חצר ולא עירב מותרין כאן וכאן הואיל ונשתתפו במבוי וסומכין עלי' הרי להדיא דלרבנן סומכין על שתוף במקום עירוב ואפילו לא עירבו חצירות הדרים בחצר לא נשתתפו במבוי לא יועיל להם הביטול מדנימא הא אף אחר הביטול מ"מ שני בעלי בתים הם שלא נשתתפו במבוי ואוסרים זע"ז קמ"ל שמפני שדרים בחצר אחד כיחיד חשוב וק"ל ומינה נמי לענ"ד שאם ביטלה חצר זו שלא נשתתפה מותרת אף היא להוציא מהחצירות שנשתתפו לתוך המבוי בתורת אורח כדין יחיד בחצר ועיין סי' ש"פ משא"כ אם ביטלו הם לה אסור חצריהם לכולם:

הג"ה וי"א כו' כתב הח"צ סי' ו' ותמיהא לי טובא מה ענין זה לזה בשלמא דירת ישראלים האוסרים זע"ז שפיר אמרינן דאף דביטול רשות חצירו רשות ביתו אסורה אבל דירת גוי דכדיר בהמה היא ואינה אוסרת אלא אם יש שם ב' ישראלים אוסרים זע"ז וכאן כיון ששכרו רשות המבוי שהוא המקום שהישראלים אוסרים זע"ז שוב אין שום ישראל אוסר על חבירו בתי הגוי שהרי אין לשום ישראל דרך ודריסת הרגל על הגוי בביתו של הגוי ודריסת הרגל שיש לגוי במבוי כבר הותרה ע"י שכירות מהאדון ולמה נאסר בתי הגוים על הישראל מעתה עכ"ל וא"י מה קאמר אטו לדעתו אם שני ישראלים דרים בחצר ובית גוי בסמוך להם וחלון פתוח מבית ישראל לבית הגוי שסמוך לו והם אוסרים זע"ז החצר וכי נימא דאך החצר אסור להם אבל מביתם דרך חלון שרי הא ישתקע הדבר ולא נאמר כדכתב בעצמו שם בתר הכי בשטת הרא"מ והרא"ש בלשון זה באופן שגם הרא"ש מודה לר"מ רבו דהיכא דהגוי אוסר כגון ג' חצירות הפתוחים למבוי דאף דרך חלונות אסור לטלטל מבית הישראל לבית הגוי ומכ"ש דה"נ בחצר ועיין סי' שפ"ב דלדעתי זה פשיטא אף להב"י לכ"ע ונמי נימא הרי דירתם כדיר והבתים אין אוסרים זע"ז ואין לשום ישראל דרך ודריסת הרגל על הגוי א"ו דזה ליתא אלא דכל היכי ששני ישראלים שרוים יחד דהיינו דשכיח דדיירו וגם יש להם רשות בחברותא כמו חצר או מבוי דשייך שמא ילמד ממעשיו אחשבי החכמים אף דירת הגוי לדירה ואוסר דירתו חלקו בהחצר ומכ"ש דממילא אסור אף לאפוקי מביתו דהגוי דרך חלון דהא איסורו בהחצר אינו אלא משום חשיבת הדירה וכמו שאסור מבית ישראל לבית חבירו ה"ה דאסור מבית הגוי אפילו דרך חלון עד שישכירו רשותו וישאר כאורח וא"כ מה יועיל שכירות רשות הרחוב להוציא מביתו לשום בית או להחצר שהוא עתה נמי של ישראל וכי משום דעירבו הישראלים יחד ועשה יחיד במקום גוי הא זה מבואר ס"ס שפ"ב סעיף כ' בשם הרמב"ם שאין הרבים נעשים ע"י עירוב כיחיד במקום גוי וכן הוא בתוס'. לענ"ד הברור שהלכה כהריב"ש:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · מעבר לתחילת הדף