בית יוסף/חושן משפט/שכה
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
החוכר שדה מחבירו לפחות משבע שנים לא יזרענה פשתן ואין לו בקורת שקמה משנה בפרק המקבל (קט. ושם מבואר כל הסימן) ופרש"י משום דזרע פשתן מכחיש בארץ הרבה ואינה חוזרת ליושנה עד ז' שנים והא לא מיתוקמא אלא בחכירות דאי בקבלנות מאי דבעי ליזרע שהרי הבעלים חולקין אין לו בקורת שקמה עץ סרק הוא וקוצצין ענפיו לקורות הבנין והם חוזרים וגדלים ופחות מז' שנים אין נעשים קורות הילכך קבלה לפחות מז' שנים לא יקזץ קורות שבה דלאו אדעתא דקורות נחית: ומה שאמר ואפי' בשבח שהשביחו הענפים בעודן ברשותו אין לו שם אמר אביי בקורת שקמה אין לו בשבח שקמה יש לו ורבא אמר אפי' בשבח שקמה אין לו ופרש"י שבח שקמה יש לו. עשו והשביחו שמין לו שבחם לכשיסתלק וידוע דהלכה כרבא: ומה שאמר קבלה לז' שנים יכול לזרוע שנה ראשונה פשתן וקוצץ קורת שקמה שם במשנה. ומה שאמר בין אם ירד לתוכה כסוף ז' משנקצצה בין אם ירד לתוכה בשנה שלישית או רביעית קוצצה כשישלימו לה ז' שהרי יגדלו לכשיצא ממנה עד שיחזרו לכמות שהיתה כשירד לתוכה כ"כ שם הרא"ש ז"ל:ומ"ש ופירש רש"י דזה לא איירי אלא בחכירות אבל בחבלנות יזרענה כל מה שירצה אפי' תוך ז' וכו' כתבתיו בסמוך וכתב ה"ה פ"ח מה' שכירות שהרמב"ן הקשה עליו ופי' דאדרבה משום סיפא דקתני קבלה ממנו לז' שנים יזרענה פשתן ואי בקבלנות אמאי יזרענה פשתן כיון שקבלה לתבואה ה"ז אומר לו לתבואה אני צריך ובקב תבואה אני רוצה וכו' רבינו ז"ל העמידה בין בחכירות בין בקבלנות והוא קצת תימה ואיפשר שהוא סובר כמו שפירש הרשב"א דרב פפא לאו לענין דינא ממש קאמר אלא יש מהם דדינא לא אשתני אלא שלא הוצרך להשמיענו הדין ההוא אלא או בחכירות או בקבלנות עכ"ל:
קבל השדה לזורעה וצמחו בה אילנות מאיליהן אם עלו במקום שאין ראוי לזריעה וכו' עד סוף הסימן (שם) רב פפא קביל ארעא לאספסתא קדחו בה תאלי כי קא מסתלק אמר ליה הבו לי שבחא אמר ליה רב שישא בריה דרב אלא מעתה דיקלא ואלים ה"נ דבעי מר שבחיה א"ל התם לאו אדעתא דהכי נחית אנא אדעתא דהכי נחיתנא כמאן כאביי אפי' תימא כרבא התם לית ליה פסידא הכא איכא פסידא אמר ליה מאי ידא דאספסתא שקול ידא דאספסתא וזיל א"ל אנא כורכמא רישקא רבאי אמר להו גדלית אדעתך דלמישקל ואיסתלוקי עבדת שקול כורכמא רישקא וזיל אין לך אלא דמי עצים בלבד רב ביבי בר אביי קביל ארעא ומהדר ליה משוניתא קדחו ביה זרדתא כי קא מסתלק אמר ליה הבו לי שבחאי אמר רב פפי אפילו רב פפא לא אמר אלא דאית ליה פסידא הכא מאי פסידא אית לך. ופרש"י קדחו בה תאלי. צמחו בה אילנות: דיקלא ואלים. קבל ממנו אילן לפירותיו כך וכך שנים ונתעבה ה"נ וכו': התם לית ליה פסידא. כל מה שהשביח שקמה לא מנע ממנו חרישה וזריעה: ידא דאספסתא. מקום הדקלים היה זורע אספסתא ידא כמו איש על ידו: אנא כורכמא רישקא רבאי. אני הייתי מגדל במקומן כרכום שדמיו יקרים: אמר ליה. מדאמר כורכמא רישקא רבאי שהוא דבר הנקצץ בכל שנה ולא אמר אנא תאלי הייתי נוטע בה למשקל שבחייהו גלית אדעתך דלא נחתת להאי ארעא אדעתא למיעבד בה מידי דבר קיימא למישם ליה שבחיה ומפיק אלא מידי דתעקרי' ותשקלי' ותזיל מסתלקת שקול כי כורכמך רישקך אותו כורכמא רישקא דהיינו תאלי שקיימת בה עקור אותו ולך וכשתבוא לעקור אינו אלא עצים וזה יתן לך דמי עצים: אהדר ליה משוניתא. הגביה סביב גבוליה כעין שן הר: קדח ביה זרדתא. בההוא משוניתא צמחו בה אילנות של עוזרדין: אפילו רב פפא. דבעי שכר שבחא דתאלי: דאית ליה פסידא. שצמחו במקום הראוי לזרוע: הכא מאי פסידא איכא. במשוניתא אין דרך לזרוע. וכתבו התוס' אין לך אלא דמי עצים בלבד ואע"ג דבס"פ השואל אמרי' דמצי למימר זיתי אני נוטל אי לאו משום ישוב א"י הכא לא מצי אמר ליה דמיירי דהני תאלי לא היה ראוי לנוטעם במקום אחר ואם היה נוטעם היו מתים ולא היו שוים אלא לעצים א"נ מדלא א"ל תאלי הוי נטענא אלא כורכמא רישקא שמשעוקרים אותו אין נוטעין אותו במקום אחר גלית אדעתך שלא היית חושש בדבר שראוי לנטעו ולכך אין לך אלא דמי עצים וכגון שהתאלי לא היו מכחישים אותה יותר מאספסתא וכורכמא רישקא שאל"כ לא יכול לומר תאלי הוה נטענא שהרי לאספסתא קבלה עכ"ל, והרמב"ם בפי"ח מהלכות שכירות לא חילק בין אומר שאילו לא עלו האילנות היה נוטעם לאינו אומר כן ולא בין אם אותן האילנות ראויים ליטע במקום אחר לאינם ראוים שהרי כתב וז"ל המקבל שדה מחבירו לשנים מועטות אין כמקבל כלום בקורת השקמה וכיוצא בה ולא בשבח האילנות שיצאו מאיניהן בשדה אבל מחשבין כו מקום האילנות כאילו היה בהן אותו זרע שזרע בכל השדה והוא שצמחו האילנות במקום הראוי לזריעה אבל אם יצאו במקום שאינו ראוי לזריעה אין מחשבין לו כלום עד כאן לשונו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |