בית יוסף/חושן משפט/רח
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מקח שנעשה באיסור וכו' באיזהו נשך (דף סה.) גמרא המלוה את חבירו לא ידור בחצירו חנם אמר אביי האי מאן דמסיק זוזי דרביתא בחבריה וקא אזלי חטי ארבע גריוי בזוזא בשוקא ויהיב ליה איהו ה' כי מפקינן מיניה ד' מפקינן מיניה וכו' רבא אמר ה' מפקינן מיניה דמעיקרא בתורת ריבית אתאי לידיה ואמר אביי האי מאן דמסיק ד' זוזי דרביתא בחבריה ויהיב ליה גלימא בגווייהו כי מפקינן מיניה ד' מפקינן מיניה גלימא לא מפקינן מיניה רבא אמר גלימא מפקינן מיניה מ"ט כי היכי דלא לימרו גלימא דמכסי וקאי גלימא דרביתא הוא וכתב הרא"ש משמע דוקא משום דלא לימרו מכסי בגלימא דרביתא הוא דמהדרינן ליה הא לאו הכי המקח קיים ולא אמרינן כיון דנעשה באיסור נתבטל המקח וכן בעובדא קמא דיהב ליה ה' מכאן פסק רבינו האי בתשובה דהיכא דאיכא איסורא בזבינא דאוסיף בדמיה משום אגר נטר או פוסק על הפירות עד שלא יצא השער ונתקיים המקח בקנין ולא נתייקר השער המקח קיים ואין יכול לבטל המקח בשביל שנעשה באיסור עכ"ל. ואע"ג דכתב ולא נתייקר השער לאו למימרא דאי נתייקר השער מקחו בטל דהא כי אוסיף בדמי משום אגר נטר דמי נתייקר השער וכי היכי דבאוסיף בדמים מקחו קיים לבד שינכה דמי התוספת ה"נ בנתייקר השער מקחו קיים כשעת ההיתר וכן הוא דעת רבינו וכ"כ תלמידי הרשב"א בשם הרמב"ן בפרק הנזכר וגם בעל נמ"י כתב כן בפרק הנזכר בשם רבינו האי ז"ל וכן נראה ממ"ש הה"מ בפ"ח מהלכות מלוה. (ב"ה) ואפשר שתיבת ולא שיבוש הוא וצריך להגיה ולכתוב ונתייקר השער דמשו"ה מערער המוכר לומר שהוא ריבית דאילו לא נתייקר השער לא היה מערער שהרי אין כאן ריבית: וכתב תלמידי הרשב"א וכ"כ רבינו האי בתשובה דהיכא דאית ביה איסורא דאוסיף בדמים משום אגר נטר לי לא בטלן זביני אלא קיימין בין על לוקח בין על מוכר ומיהו הלוקח ודאי יכול לחזור בו שלא ליתן בהן כשער היוקר שהרי לא לכך ירד שמתחלה כשער הזול פסק עמו וזה פשוט עכ"ל. ודברי הרא"ש אפשר לפרשם כן שמ"ש ואין יכול לבטל המקח בשביל שנעשה באיסור לא קאי אלא אמוכר שהוא רוצה לבטל המקח ושלא לתת יותר ובא לבטלו לגמרי מטעם שנעשה באיסור ועליה דוקא הוא דקאמר דאין יכול לבטלו דע"כ יתן לו כשער של היתר אבל הלוקח אם ירצה יחזור בו שכיון שאינו נוטל כמו שהתנה אין לכופו שיקיים במקח ויטול פחות אבל רבינו כתב דאין אח' מהם יכול לומר המקח בטל : ומ"ש רבינו ונתקיים בקנין וחזר וכתב וקנו בא' מדרכי ההקנאות המקח קיים הוא לאפוקי אם לא קנו בא' מדרכי ההקנאות אלא שנתן מעות דלא קנה אלא לענין מי שפרע ואם לא רצה לקיים דבריו לא לייטינן ליה כיון שבאיסור נעשה המקח וכ"כ תלמידי הרשב"א ובעל נמ"י בשם רבינו האי וגם ה"ה בפ"ח מהל' מלוה הזכיר שכן כתבו הרמב"ן והרשב"א בשם רבי' האי ז"ל. כתוב בהגהות מרדכי דסוף שבועות מי שנשבע או קבל בחרם שלא יתן דבר או לא ימכור או ימחול או שאר דברים ועבר שבועה ומכר או נתן אין במעשיו כלום עכ"ל וממה שנתבאר בסמוך נדחו הדברים הללו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |