בית יוסף/אורח חיים/עז
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מי רגלים אסור לקרות כנגדן עד שיטיל לתוכן רביעית מים בסוף פ' מי שמתו (כב:) תנן ולא יתכסה במים הרעים ולא במי משרה עד שיטיל לתוכן מים ומפרש בגמ' (כה:) ה"ק לא במים הרעים ולא במי משרה כלל ומי רגלים עד שיטיל לתוכן מים ויקרא ואיפליגו בברייתא כמה מים יטיל לתוכן דת"ק אמר כ"ש ורבי זכאי אומר רביעית ואמר ליה רב יוסף לשמעיה אייתי לי רביעית דמיא כרבי זכאי:
ומ"ש ל"ש ע"ג קרקע או בכלי פשוט הוא גם מ"ש ובלבד שלא יהא עביט המיוחד להם כ"כ הרשב"א ופשוט הוא דעביט אפי' אין בו מי רגלים אסור לקרות כנגדו ואינו מועיל בנתינת מים להכשיר הכלי עצמו כמו שיתבאר בסימן פ"ז בס"ד:
ומ"ש ל"ש היו הם בכלי תחלה וכו' שם אמר רב נחמן מחלוקת בסוף אבל בתחלה כל שהן ורב יוסף אמר מחלוקת בתחלה אבל בסוף ד"ה רביעית ופסקו הרי"ף והרא"ש כרב יוסף דבין בתחילה בין בסוף שיעורן רביעית וכ"נ שהוא דעת הרמב"ם ז"ל שסתם דבריו וכן פסק הרשב"א ז"ל:
וכתב הרמב"ם רביעית למי רגלים של פעם אחת וכו' בפ"ג מהל' ק"ש כתב וז"ל נתן רביעית מים לתוך מי רגלים של פעם אחת מותר לקרות עמהם בתוך ד' אמות. ומשמע מדבריו שאם הם מי רגלים של ב"פ צריך ב' רביעיות ואם שלש שלש וכ"כ הרא"ש שהוא דעת הרמב"ם ז"ל ומדהביא דבריו ולא חלק עליהם משמע דהכי ס"ל אבל הרשב"א כתב כמה יטיל לתוכן מים כ"ש ר' זכאי אומר רביעית פירוש אפילו היו מי רגלים עצמן הרבה דהא דומיא דכל שהוא דאמר ת"ק קאמר ר' זכאי רביעית והיינו דא"ל רב יוסף לשמעיה עייל לי רביעיתא דמיא במשיכלא כלומר דבהכי סגי ואפילו מטיל לתוך משיכלא מי רגלים מרובין ולענין הלכה נקטינן כדברי הרמב"ם והרא"ש ז"ל: בסימן פ"ב כתב רבינו כמה יהיו נבלעים בקרקע המי רגלים ויהי' מותר לקרות ק"ש כנגדם:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |