בית יוסף/אבן העזר/כד
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ישראל לא נחשדו על משכב זכור ועל משכב בהמה וכו' בסוף קדושין (דף פא:) אמר רב יהודה אמר רב אסי מתיחד אדם עם אחותו ודר עם אמו ועם בתו כי אמריתה קמיה דשמואל אמר אסור להתיחד עם כל עריות שבתורה ואפילו עם בהמה תנן מתיחד אדם עם אמו ועם בתו תנאי היא דתניא אמר ר"מ הזהרו בי מפני בתי אמר רבי טרפון הזהרו בי מפני כלתי ופרש"י מתיחד אדם עם אחותו. לפרקים אבל אינו דר תדיר בייחוד אצלה: ודר עם אמו או עם בתו. דלא תקיף יצרא עלייהו דאהני ביה אנשי כנסת הגדולה דלא מגרי בקרובות מכי כחלינהו לעייניה אמר ר"ט לאנשי ביתו הזהרו בי להיות עמי ועם כלתי שלא אתיחד עמה וגרסינן תו בגמרא (שם) אפילו עם בהמה אביי מכלי לה מכוליה דברא רב ששת מעבר ליה מצרא ובתר הכי תנן רבי יהודה אומר לא ירעה רווק בהמה ולא ישנו ב' רווקים בטלית אחד וחכמים מתירים ובגמרא תניא לא נחשדו ישראל על משכב זכור ועל הבהמה וכתב הרא"ש פסקו התוספות דהלכה כרב אשי שנראה שהיה גדול משמואל ואף על גב דכל הני אמוראי דבסמוך מחמרי אפילו בבהמה איכא למימר דמחמירין על עצמן היו והמתע"ב עכ"ל. והר"ן כתב כיון דמותבינן לשמואל ממתניתין ומשני תנאי היא הוה ליה סתם במתניתין ומחלוקת בברייתא והלכה כסתם ולפיכך פסק כן הרמב"ם בפכ"ב מהא"ב ובמתניתין דלקמן נמי תנן רבי יהודה אומר לא ירעה רווק בהמה וכי' וחכמים מתירין וליכא למימר דסתם ואחר כך מחלוקת הוא דברישא תנן מתיחד עם אמו ומשמע דכ"ש עם בהמה מדאמר שמואל ואפילו עם בהמה דדילמא רועה שאני מפני שהוא רועה תמיד ברבייתא ומש"ה א"ר יהודה לא ירעה רווק זה נ"ל אבל תמהני משום דחזינן בגמרא אמוראי טובא דסברי לה כשמואל אלא שהרמב"ם כתב בפכ"ב מהא"ב דמדינא שרי וחכמים הללו מחמירין על עצמן היו עכ"ל וז"ל הרמב"ם בפרק הנזכר אסור להתיחד עם ערוה מן העריות חוץ מהאם עם בנה והאב עם בתה והבעל עם אשתו נדה לא נחשדו ישראל על משכב זכור ועל הבהמה לפיכך אין אסור להתיחד עמהן ואם נתרחק אפילו מייחוד זכר ובהמה ה"ז משובח וגדולי החכמים היו מרחיקין הבהמה כדי שלא יתיחדו עמה עכ"ל וכן הם דברי רבינו:
העכו"ם חשודים על הכל לפוכך אין מוסרין להם תנוק ללמדו ספר או אומנות בשלהי פרק אין מעמידין (דף טז) ובפ"ק דשבת (דף יז) גזרו על תינוק עכו"ם שיטמא בזיבה שלא יהא תינוק ישראל רגיל אצלו במשכב זכור:
ומ"ש ואין מעמידין בהמה בפונדקאות העכו"ם משנה בפ"ב דעכו"ם (דף כב) ומ"ש אפי' זכרים אצל זכרים ולא נקבות אצל נקבות וכן מ"ש ואין מוסרין בהמה לרועה וכו' מפני שכולם מנאפים כשיבא הזכר לשכב עם הנקבה ישכב עם הבהמה הכל שם וכ"פ הרמב"ם בפכ"ב מהא"ב ופרש"י דטעמא דאסור משום דבני נח נאסרו על רביעת בהמה דכתיב והיו לבשר אחד יצאו בהמה וחיה ויש כאן משום ולפני עור:
ומ"ש שר"ת פסק שמותר להעמיד בהמות אצלם כתבו התוס' והרא"ש שטעמו משום דס"ל דהלכה כר' פדת למוקי מתניתא דחיישינן לרביעה כרבי אלעזר והלכתא כרבנן דלא חיישי לרביעה והר"ן כתב על מתניתין דאין מעמידין בהמה בפונדקאו' העכו"ם ומסתבר' דה"מ במקומו' שהעכו"ם תשודים על הרביעה אי נמי בסתם עכו"ם אבל כגון עכו"ם שבמקומות הללו שאין חשודים בה אדרבה מכין ועונשין עליה מותרת וכ"כ ה"ה בפכ"ב מהא"ב וכתב ועל זה נהגו היתר במקומותינו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |