בית אל/א/הקדמת בן המחבר
|
< הקודם · הבא > |
אבי א"בי ר"כב י"שראל ה"וגה הדת ושומר תושיה התהלך את האלקים ואיננו כי לקח אותו האלקים אם אמרתי אספרה את גודל הדר גאונו תקצר היריעה מהכיל. אמנם אציגה נא פה מה שכל יודעיו ומכיריו יעידון ויגידון עליו אריה דבי עילאה גאון תפארת ישראל נזר החכמים פאר הדור צדיק תמים איש שהכל בו לו היה עשר ידות בחכמה ובתושיה שכל צח ומצוחצח לשמו ולזכרו תאות נפש וכל פה ולשון לו שבח יהמיון כהמות ים לגליו וכל יודעיו ערגה נפשם לשמוע תורתו וחכמתו בכל עת כי נתן לו ד' לשון לימודים ולב חכם ונבון ללמד דעת את העם ולעלות ולרדת כמלאכי אלקים בסוד החכמה והמדע בהסולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ולהאציל מרוחו ורוחב בינתו על כל הנצבים עליו מגדול ועד קטן מסתר המדריגה עד גרם המעלות וכמלאכי ד' צבאות עלה וירד בשלום לא נטה רגלו ולא תעה לבבו כל ימיו נפשו דרכה עוז וידיו היו אמונה עד בא השמש כבוד קדושת שם תפארתו מוה' אריה לייבש נאטהאנזאהן הלוי זצלה"ה בהרב הגאון המופלא הצדיק מוה' יצחק הלוי נ"ז זצלה"ה ונתבקש בישיבה של מעלה יום ג' לחודש שבט כ"ח בו שנת תרל"ג והניח אחריו ברכה אוצר נחמד עם דברים יקרים מאירים כספירים מתוקים מדבש ונופת צופים מה עז מארי וכו' הוא כתבי הקודש אשר היו גנוזים באמתחתו חבורים על הש"ס ועל הרמב"ם זצ"ל ושו"ת על ד' חלקי ש"ע והגהות על הש"ס ומשניות וחבור על קדוש החודש ובעודו בחיים חיותו רבים גדולים חקרי לב שחרו פניו להפיץ אור תורתו על פני תבל ולא הטה אזנו להם יען היו דרכו להיות נחבא אל הכלים וכן היה דרכו בקודש כל ימי שני חייו ויותר שהיה נפשו רויה מפרי עץ הדעת ויותר שהיה חכם ונבון שח ושפל היה בעיניו וכאבינו הקדמון שאמר ואנכי עפר ואפר וכן היה לבבו הטהור כאשר הרבה לעלות על גפי מרומי החכמה והתבונה כן נפלה וירדה נפשו לארץ וידום ולא רצה להורות אף הוראה קלה לשעתה. ואל מול פני המנורה האירו שבעת הנרות היינו שבע החכמות שהיו צפונים בלבו לא השתמש בהן רק לצורך תוה"ק שהיא כלולה מכל החכמות אכן אחרי הלקחו מאתנו אמרתי הכמוהו כמונו גם אנחנו נעזוב למות אור תורתו וחכמתו לנצח ונחשה הלא אורו אשר למאור הקטן נדמה בעיניו לנו יהיה למאור גדול. וכל אשר נקלה בעיניו אתו עמו נכבדה וכן גדולים חקרי לב נתנו עלי בקול הפצר ובקשה לאמור הלא יש אור גנוז בבתיכם הוציאוהו ויאיר לארץ ולדרים. ולמען יהיה למזכרת לנשמת מרן אבא זצ"ל וכמאמר חכז"ל (יבמות צז.) כל ת"ח שאומרים דבר הלכה משמו שפתותיו דובבות בקבר אי לזאת קמתי ולקטתי מעט מזעיר נגד חבוריו אשר המה עוד בכתובים ת"י וסדרתי אותם ושלחתי אותם ליד מרן אחי הרב הגאון הגאונים רבן שכב"ה שר התורה אשר שפעת יפעת אור מורתו זרח מקצה ועד קצת כקש"ת מוה' יוסף שאול הלוי נאטהאנזאהן זצלה"ה לתתם לבית הדפוס וזה שנה אשר הובאו לבית הדפוס ואם היו נגמר בחיי מרן אחי ז"ל היה הוא נותן הקדמה לספר הלז כפי רוחב בינתו ועוצם גדולתו והורה דרך למסילה העולה בית אל וזה שמו אשר נתן לו למען ירמוז על שמו אריה ליבש. אולם אוי נא לנו כי נטו צללי ערב בעוד יום השמש בעון התקדר ועלטה כסה פניה וחשך בעב איום ונר אלקים כבה ולא יש אתנו כמותו אהא עלי מאוד כי נפלה עטרת ראשי וחיללה נזר כבוד קדושת ישראל אראלים ומצוקים תפסו בארון הקודש ונצחו האראלים את המצוקים שא"ש עלי יחדיו ידובקו כי נשברו לי שני הלוחות מרן אבא ומרן אחי זצלה"ה נתבקש בישיבה של מעלה ביום ה' כ"ז לחודש אדר ראשון שנח תרל"ה ונותרתי אני הצעיר ועלי לתת עין על החיבור עד יצא לאור ויש אתי עוד חבורים ויען אשר המה כתובים באצבע איש אלקים מרן אבא והמה בקיצור נמרץ וברמז וצריך עם רב לסדר אותם ע"כ השארתי אותם צפונים וטמונים ת"י עד אשר יערה ד' עלי רוח ממרום להבינם ולסדרם בסדר נאה כאשר זכיתי לסדר דברים אלו ולהפיצם על פני תבל ולאור אור עולם. דברי בן המחבר לכבוד התורה ולומדיה מדבר ומתאבק בעפר רגלי החכמים.