בינת אדם/רנה וישועה/א

· הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

בינת אדם רנה וישועה א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה תינוק שחתך המוהל מעור הערלה חיתוך קטן ופרע כדין עד שנתגלה העטרה עם החוט המקיף ולאח"ז לאחר שנתרפא נראה שאינו מהול רק ראש הגיד נראה מה דינו:

תשובה לכאורה נראה דעיקר המילה הוא לגלות העטרה ע"י הפריעה ולא איכפת לן בעור הערלה וא"כ תינוק זה כבר נימול מה"ת ואינו צריך תיקון אלא מדרבנן וא"כ אם נראה אפי' כשליש מראש הגיד כשהוא מקישה א"צ לחתוך כלל כמש"כ בסימן רס"ד ובש"ך שם כמדומה לי שכן חושבין כל המוהלים שאינם נזהרים לחתוך כל העור החופה את ראש הגיד ולכאור' יש לי להביא ראי' לזה ממש"כ הש"ך ססי' רס"ד על מה שכתב הב"ח ובב"י בשם חכם ספרדי כו' שכתב הב"ח אם לא נימול כהלכתו צריך לחתוך הבשר עד שתהא העטרה מגולה אפילו שלא בשעת הקישוי וכך הוריתי הלכה ולמעשה עכ"ל הב"ח (כן צ"ל בש"ך. כי כן הוא בב"ח אבל בב"י לא נמצא זה) ועל זה כ' הש"ך והביא ראי' מירושלמי דאפי' בלא נימול כהלכתו אמר שמואל בודקין אותו בשעה שמתקשה והניח בצ"ע ובנק"הכ סס"ק ט' מסיים עכשיו מצאתי ראי' ברורה לדברי מדברי הרמב"ם בפי' המשנה ס"פ מילה ע"ש הרי דמשמע דאפי' אם תמצא לומר שגם וגיור הערלה מעכב במילה מ"מ אפי' בלא נימול כהלכתו אם נראה כשהוא מתקשה שהוא מהול א"צ לחתוך. וכן משמע מט"ז ס"קט דעיקר מילה דאורייתא הוא במה שיתגלה העטרה ע"י הפריעה שהרי כ' שם דיש חשש שמא לא פרע כראוי כי לפעמים נמצא עור דק מאד כמו שליימיל וע"כ כתב שצריך לעיין תמיד בשעת המילה שיפרע עור הפריעה ולמה לא כ' ג"כ לעיין אם נחתך עור הערלה עד למעלה מראש הגיד אלא ודאי משמע דעיקר הוא רק שיתגלה ע"י הפריעה וכן יש להביא ראי' מדברי התוס' ס"פ רי' אליעזר שכתבו תימא דמאי איצטריך למתני במתניתין מל ולא פרע כאלו לא מל כיון דכבר תני דבשר החופה את רוב העטרה מעכב המילה וכי לא פרע עדיין רוב העטרה מכוסה ולכאורה לק"מ דהרי ברישא מיירי בציצין המעכבי' את המילה והיינו ציצין של בשר הערלה ואלו לא תני מל ולא פרע מנ"ל דצריך לפרוע דשמא אינו עכוב אלא לחתוך עור הערל' ולכן הוצרך למיתני בסיפא מל ולא פרע לאשמועינן דאפי' אם חתך כל הערלה החופה העטרה כאלו לא מל אלא ודאי משמע דס"ל להתוס' דעיקר תלוי בעור הפריעה ואמנם לדעתי אי אפשר לומר כן שהרי ביבמות ד' ע"א ע"ב אמרי' בגמ' דאברה' אבינו לא נצטוה על הפריעה ואפ"ה אמרי' שם דהמול ימול לרבות ציצין המעכבין את המילה וא"כ ע"כ צ"ל דר"ל ציצין של בשר הערל' ולא של הפריעה וע"ש בתוס' ד"ה סוף מילה ודברי הש"ס הם באמת תמוהים דדברי הירושלמי הם בעצמם כש"ס שלנו אלא דבש"ס דילן נרשם תמיד מקום המשנה על מה שאמר האמורא ובש"ס ירושלמי ידוע שאין דרך לרשום שם על מי אמר האמורא דבריו ואין שום ספק דמה דאיתא בירושלמי אמר ר' טבי בשם ר' שמואל בודקין אותו הם הם דברי שמואל דאיתא בש"ס דילן וזה קאי על מתני' אם היה בעל בשר כדאי' בש"ס והיינו שנימול כל צרכו אלא מחמת שהוא בעל בשר נראה כערל וע"ז קאי שמואל דבודקין אותו ומש"כ ראיה מפי' המשניות להרמב"ם ג"כ תמוה שהרי כתב שם בהדיא ואם היה בעל בשר וכבר מל אותו וא"כ אדרבה מבואר שם להדיא דדוקא כשנימול כל צרכו מהני בדיקת הקישר וצ"ל דכוונת הש"ך מאחר שכ' שם הרמב"ם והעיקר אצלי בכל זה שיבוקר האדם בשעה שהוא מתקשה כו' ומדכתב בכל זה משמע ליה להש"ס דכוונתו על כל מה שנזכר במשנה דאל"כ הרי לא כ' אלא דבר אחד ולא שייך בכל זה אבל באמת אין ס' שיש ט"ס בפי' המשניות דאיך כ' איש שמן רפוי הבשר אם הוא שמן אינו רפוי הבשר אבל בחבורו הל' מילה וכן העתיק הש"ע סי' רס"ד כ' קטן שבשרו רך ומדולדל או שהוא בעל בשר וכן צ"ל בפירושו איש שמן או רפוי הבשר וא"כ קאי האי בכל זה על ב' דברים אלו וכן מוכח ברי"ף שכ' רוב גובהה של עטרה וכן הלכה אמר שמואל קטן המסורבל כו' ואי איתא דשמואל קאי גם על רישא להל"ל לכתוב וכן הלכה באמצע הדין אלא ע"כ דזה דבור בפ"ע דצריך שלא היה רוב גובהה בו' ושמואל קאי על בעל בשר

וקושית תוס' נמי ניחא שהרי שם סיפא זו דמל ולא פרע לא אתא לאשמעינן כיצד מצות מילה שהרי כבר תנן שם מוהלין ופורעין ומוצצין אלא דבסיפא אתי לאשמעינן בדיעבד מה מעכב ואם כן שפיר הקשו דכיון דכבר תני דבשלמא החופה רוב עטרה מעכב וא"כ ודאי גם עור הפריעה בכלל שצריך שיהיה מגולה דבשלמא לא"בא שלא נצטוה לו פריעה לא נכתב המול ימול רק על הבשר אבל כיון דכבר ניתנה לנו מצות פריעה ומרבינן גם כן מהמול ימול וא"כ כי היכי דצריך שיהיה מגולה מבשר ערלה ה"ה מקרום הפריעה עכ"ז נ"ל דאם לא חתכו כל עור הערלה החופה העטרה לא נימול מ"הת וכמ"שכ הב"י דיש ילדים הרבה שצריך לחזור למולן כנלע"ד:

· מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.