בינת אדם/איסור והיתר/צז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

בינת אדם איסור והיתר צז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה אם מותר להתעטף בשעטנז שלא יטנפו בגדיו בגשמים וכיוצא בו ולא להנאת הגוף כלל:

בסימן ש"א כתב הט"ז בס"ק ח' בשם הדרישה דמותר ודחה ראיותיו וכ"מ בש"ך ס"ק ח' שם והנה נ"ל ראיה מפורשת בירושלמי בכלאים פ"ט על מתני' מטפחות ידים וז"ל לר' יוחנן יהב על מנוי ואינו אסור משום כלאים (ר"ל בלשון קו') דלא ינבלון מנוי (הוא תירוץ) עכ"ל הרי להדיא דבשביל להציל מטינוף מותר אך צ"ע הא דאית שם וז"ל מטפחות הספרים (ט"ס בדפוס שנדפס הספיג) הדא דתימא במתכוין לשם מלבוש לא בדא ע"כ ר"ל אינו אסור והביאו הרא"ש וק' דהא התם אינו מכוין רק להציל שלא יפלו שערות על הבגדים כמש"כ הרא"ש ואפ"ה לבישה אסור וא"ל דכוונת ירושלמי כיון שאינו מתכוין למלבוש מותר דאם כן למה לא לבש ר"י אלא דיהב על מנוי ואמנם לשיטת רמב"ם וש"ע לק"מ והוא כמ"שכ הב"י הביאו הש"ך שם דבוודאי במקום שלובש ממש דרך לבישה אעפ"י שחינו מכוין לשום הנאה אסור דאטו הנאה כתיב באורייתא כמ"שכ הט"ז שם ס"ק י' ומה שכתב שם בשם הירושלמי לא יעלה עליך שלא יהיה הנאה לגוף אינו ר"ל דאם אינו נהנה מותר בלבישה אלא ר"ל דאפילו אינו לבישה ממש אלא שמעלה עליו לחמם ידיו וכיוצא בו כיון שהגוף נהנה ממנו אסור אבל בלבישה דכתיב לא תלבש וא"כ מה לי אם נהנה או לא מ"מ הוא לובש אך צ"ע דביבמו' דף ד' ע"ב משמע דלבישה אינו אסור אא"כ נהנה ולפ"ז א"ש ולק"מ מה שהקשה הש"ך הא אינו מכוין ז"א דכיון דלובש ממש אע"ג דאינו מכוין אסור ולכן במטפחות הספרין בסעיף י' צריך שיהיה לו בית ראש דאז הוי לבישה ולכן אע"ג שאינו אלא להציל הבגדים אסור ואם נוגע בגופו וגופו נהנה ממנה אפי' אין דרך לבישה אסור ולכן פסק בסעיף י"ב בביצה חמה במטפחות דאסור ובסי' ש' סעיף ו' בתבלים וכן מטפחות הידים א"ש דאסור אבל במוכרי כסות בסעי' ו' שאינו לובש ממש מותר כמ"שכ הב"י וההיא דר"י בירושלמי שהבאתי לא היה בדרך לבישה כדאמר בהדיא יהב על מנוי ולכן מותר כיון שאינו אלא להציל הבגדים ואין כאן לבישה ולא הנאת הגוף:

ולשיטת הרא"ש נ"ל ג"כ דמידה בכ"ז שאם לובש לשם איזה הנאה שיהיה אפילו להציל בגדיו נמי אסור כדמוכח ממטפחות ספרין דמודה הרא"ש אלא דס"ל דוקא כשמכוין ללבוש משום מלבוש יהיה מאיזה טעם שיהיה משא"כ כשלובש להראות מדתו דאז אינו לובש משום מלבוש אלא להראות מדתו ולכן מתיר וכמ"שכ הש"ך שם ומה שקשה ממרדעת להציל מן הזבל נ"ל דמרדעת הוא דרך מלביש שמניח אותו על כתפיו דרך מלבוש שכן דרך נושאי משאות וקאמר דאפי' אם אינו עושה עכשיו לצורך מלבוש אלא להוציא זבלים אפ"ה אסור דומיא דמטפחות כיון דלפעמים עושה כן דרך מלבוש וא"כ כל הפסקים א"ש ולק"מ ותמה על הש"ך שהקשה על הרא"ש ממרדעת ולא הקשה ממטפחות הספרין שכתב ג"כ הרא"ש ולפמ"ש א"ש:

ולפ"ז במכסה עצמו להציל בגדיו מגשמים וטינוף אם הוא דרך מלבוש אסור לכ"ע ואם אינו דרך מלבוש מותר לכ"ע כדאיתא בהדיא בירושלמי ובש"ע במטפחות הספרין ואם נותן על בגדיו כדי שלא יגיעו הגשמים על גופו נ"ל דאסור דהוי להנאת הגוף ואפשר שזה דין של מרדעת להציל מטינוף הזבל שיגיע לבשרו:

ובזה מיושב ג"כ קו' הב"י דלמה לא כ' הרמב"ם דין מטפחות הספרין ונ"ל כיון שכבר כתב דאפילו להראות מדתו אסור ממילא ידעינן כל שהוא דרך מלבוש לעולם אסור:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.