בינת אדם/איסור והיתר/פה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

בינת אדם TriangleArrow-Left.png איסור והיתר TriangleArrow-Left.png פה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


[סו] שאלה יורה גדולה שמבשלין בה שכר וי"ש ומחמת גדלה א"א להכניסה בנהר להטבילה מה תקנתה:

נ"ל דבר ברור דאין לפטרה מטבילה מחמת שמחזקת מ' סאה דבכלי מתכות אין חילוק כדאיתא בפסחים ק"ט ע"ב בתוס' בשם הירושלמי דלעולם מקבלת טומאה וא"כ ה"ה דטעונה טבילה לטהר מטומאה למר מדאורייתא ולמר מדרבנן כדאיתא בי"ד סי' ק"כ ואין לפוטרה מחמת שמחברים אותה בסיד בתנור וכל המחובר לקרקע כקרקע ופרחה טומאה מינה כדאיתא בכלים פ"ה משנה י"א ומסתברא דה"ה דמהני לטומאה גם ז"א שהרי בחולין (דף טז) אמר רבא דכותל לענין עבודת כוכבים הוי תלוש ולענין הכש' מסיק נמי ר"פ דהוי תלוש וכן לענין שחיט' וע"כ צ"ל הא דקיי"ל כל המחובר לקרקע כו' היינו כמו שכתב התי"ט בכלים פ' י"א מ"ב ועיין בפ"כ מ"ד ובפ' ו' דמקואות מ"י עכ"ל ובפ' כ' מ"ד כתב ול"א כל המחובר לקרקע כו' אלא כשהוא מחובר לקרקע מתחילתו או שנעשה כדי לשמש את הקרקע עכ"ל וכן מוכח שם כולא פרקא וכ"כ הרב והתי"ט בפ"ח מ"ט ובמקואות פ' ו' מ"י וא"ל כיון שנעשה מתחלה לתבר בקרקע ז"א שהרי אביק שבמרחץ במקואות פ' ו' ג"כ נעשה מתחלה לחבר במרחץ וע"ש בתי"ט והכי מוכח בב"ב ס"ו (ודברי הרמב"ם בפ' ט"ו מהל' כלים ובפ' המשנה פ' ה' משנה י"א ודברי הרב שם ובפ"ו משנה א' צ"ע וע"ש בפ"ו בפי' ר"ש ורא"ש) הרי להדיא דיורה זו אינו חשוב כמחובר לקרקע ובפ' ט"ו דכלים מ"ב בדף של מתכות שקבעו בכותל דקיי"ל כחכמים דלא הוי כמחובר כדאיתא בב"ב שם וכ"פ הרמב"ם פ' י"א מהל' כלים הל' כ"ד וז"ל כלכלי מתכות שקבעם בקורה או בכותל מקבלין טומאה כשהיו ובפ"ו מהל' מקוואות הל' ו' בצנור שחקקו ולבסוף קבעו ע"ש ואף דקיי"ל בח"מ סימן רי"ד סעי' י"א לענין מכירה דכל המחובר לקרקע כקרקע ע"ש בב"ב וכ"פ הרמב"ם שם וכמו שכתב הנ"י וכ"כ הב"י שם התם משום דמוכר בעין יפה מוכר כדאיתא שם בגמ' להדיא (ועיין שבועות פ"ו מ"ו בת"יט) וע"ש ברשב"ם ד"ה אלא לעולם כו' וז"ל דס"ל לרבנן דכל המחובר לקרקע אינו כקרקע ע"כ ואף דמסקינן התם דבאיסור דרבנן ס"ל דהוי כקרקע היינו בקבעו ולבסוף חקקו ועוד דלרוב פוסקי' טבילת כלי מתכות דאוריית' ונ"ל דהא דמספקא לרבא בחולין לענין שחיטה ולא פשיט ליה מכל אלו המשניות שהבאתי די"ל דמיירי בכלי שחיבר בכותל או בקרקע ודוקא כלי אינו בטל וספיקא דרבא הוא בדבר שאינו כלי אלא קנה בעלמא ולכך הביא מהשתחוה לבית והדחת כותל:

והנה התי"ט בפ"י דמקואות מ' י' כתב דצ"ע דכאן אי' דמשמש עם הקרקע טמא ובפ"ך דכלים כתב הרמב"ם דטהור והניח בצ"ע ונ"ל דדוקא דבר שאינו נגמר להיות כלי עד אחר שנתחבר עם הקרקע כדאיתא בפ"ח דכלים ובפי"א מ"ב וזהו ג"כ כוונת הרב בפ"כ אבל האביק שהיא כלי אף כשאינו מחובר לקרקע אלא שנעשה רק להשתמש עם הקרקע ולכן לא בטיל שם כלי ובזה א"ש בפי"א מ"ד דכלים גבי קנוסטרא אע"ג דמשמש לקרקע אלא היינו טעמא משום שהוא כלי בלא הקרקע וכן צ"ל דפין דהתם הוי נמי כלי ובזה א"ש שם משנה ב' דפרט דוקא אלו וע"ש בתי"ט ולק"מ ועיין בפ' ב' דכלים מ' ג' ד' ה' ועיין ברמב"ם ריש פ"י מהל' כלים ואמנם עיינתי בשבת דף פ"א בתוס' שם מוכח דפין אינו כלי וצ"ל דמיירי בדפין שמחובר לכלים כדאי' להדיא שם בגמ' אך צ"ע דבשבת מ"ט אי' זו שבדלת ואפשר דזה ג"כ אינו כלי גמור ובזה יתיישב הסוגי' דב"ב ס"ו ע"ש היטיב שק' כמה קו' ובזה א"ש ובזה לק"מ קו' התי"ט דבודאי מה שמשמש עם הקרקע טהור אלא שהאביק אע"ג דמשמש עם הקרקע כיון שהוא כלי גמור אפ"ה טמא וזהו שכתב הרמב"ם לפי שהאביק כלי קודם היותי קבועה ואעפ"י שנתחבר לא אמרינן דעי"ז נתבטל כמו שאמרו בתוספתא אליבא דר"ש אבל רבנן ס"ל דלא אמרינן הכי כיון שהיה כלי גמור קודם שקבעו אעפ"י שעכשיו משמש עם הקרקע מ"מ טמא וא"כ נק"מ:

ולכן נ"ל דאם צריכה טבילה מדינא אין לה תקנה אלא שיעשה נקב למטה בשולים בכדי שלא תוכל לקבל עוד משקין ונמצא פרחה ממנה הטומאה ואז יתקנה ישראל ואז פנים חדשות בא לכאן כמש"כ הב"י בי"ד סי' ק"כ בשם הר"ם במחבת שנקבה ותיקנה אם נקבה למטה בשולים בכדי טהרתה נתבטלה לגמרי מתורת כלי וכשריזר ותקנ' פנים חדשות באו לכאן וצריכה להטבילה עכ"ל ובודאי דה"ה בנידון דידן לקונא נמי דינא הכי ול"ש לומר חזרה לטומאה ישינה כמש"כ הפ"ח דלענין זה לא תיקנו חז"ל:

אך כמדומה שמעתי שלא נהגו לטבול היורות ואפשר שטעמם עפ"י דאיתא בש"ע דא"צ טבילה אלא מה שמשתמשין בו דבר מאכל שראוי לאכילה כמות שהוא בלא שום תיקון וה"נ השכר שמבשלין בו אינו ראוי לשתיה כלל עד שמסננין אותו ומ"מ צ"ע שהרי לא גרע מסכין של שחיטה כיון שראוי להשתמש בו למאכל אחר וה"נ וצ"ע:


< הקודם ·
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.