בינת אדם/איסור והיתר/מד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

בינת אדם TriangleArrow-Left.png איסור והיתר TriangleArrow-Left.png מד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


[כט] שאלה אורחים שבאו לאושפיזא ולא היתה הב"ב בביתה ובקשו שם מן המשרת שהניח' הב"ב לשמור הבית אם יש בשר והשיב שיש כאן בשר שנשחט קודם שנסעה ב"ב מביתה אך א"י אם נמלח כבר והוא סמוך לשבת ואין שהות כ"כ אם נוכל לסמוך על חזקה זו דמסתמא חזקה על כל אשה שמולחת הבשר:

הנה כעין זה כתב הט"ז בסמן ס"ט ס"ק כ"ד רק דהתם כבר נתבשל הבשר ודם שבשלו מדרבנן וכתב להתיר מחמת רגילות דמסתמא מלחה ואף שהיה לבשר חזקת איסור מ"מ יש רוב נגד החזקה דרוב פעמים מולחין הבשר ע"ש והש"ך בנקה"כ אסר לשיטתו דס"ל באתחזק איסורא אפי' בדרבנן להחמיר ע"ש והנה נתפוס שיטת האתרונים דס"ל דדם שבשלו או שמלחו הוא רק דרבנן ובדרבנן בדאתחזק איסורא אי אמרינן ספק דרבנן לקולא או לא זו מחלוקת ישינה בין האחרוני' בסי' ק"י. ומאד אני תמה שאין אחד מהם שהביאו תוספת בפסחים ד"ה כדי שתהא ופריך ואין ספק מוציא כו' והא תניא חבר שמת כו' ומשני ודאי וודאי הוא דחזקה על חבר כו' ואב"א ספק וס' דמערים ומכניסו במוץ כדי שתהא בהמתו אוכלת והקשו תוספת דמ"מ הוי טבל מדרבנן לאכילת אדם דדוקא בהמתו אוכלת וחשיב בחזקת מתוקנים ואם כן גבי חמץ נמי כיון דבדיקה מדרבנן ליתא ספק כו' ותירצו דמיירי בלא ביטל ולפי זה בביטל דהוי דרבנן אע"ג דאיתחזק איסורא מ"מ אמרינן ספק דרבנן לקולא ועוד אומר ר"י דהא דקאמר חבר שמת כו' בחזקת מתוקנים מיירי בהנך דלא חזו אלא לבהמה וע"ז משני הש"ס סו"ס שמא הכניסו במוץ ולא אתחזק איסורא ולפ"ז היכא דאתחזק אפי' בדרבנן לחומרא הרי דדבר זה התוספת מסופק בזה וכן משמע שם מרש"י דס"ל לחומרא שכתב בד"ה ואב"א וגם איסור דרבנן סמכינן אחזקת חבר ולכאורה הוא מיותר אלא שרצונו לתרץ בזה קושית תוספת דלא דמי לחמץ אע"ג דאינו אלא מדרבנן כיון דאתחזק איסורא אין ספק מוציא אבל הכא איכא חזקת חבר ובדרבנן סמכינן על חזקה זו ועיין עוד לעיל סמן ל"ב שגם דעת הר"ן כן ומהתימא למאורן של ישראל הש"ך והט"ז והפ"ח שאין אחד מהם שהזכיר מזה כלום ועיין בשער הקבוע בכלל ספק ספיקא סימן נ"א שהארכתי בזה ומה שכתב הט"ז דהוי רוב כנגד החזקה כבר כתבתי בשער חזקה סימן ד' דליתא דהוי רובא דתלי במעשה והש"ך בנק"הכ כתב סתם דלא שייך כאן רוב ולא כתב למה ואמנם שם בסימן ו' כתבתי דחזקה אע"ג דתלי' במעשה הוי חזקה ואם כן י"ל כמו דאמרינן חזקה על חבר כו' והכל חברים אצל בדיקת חמץ ולכן קיי"ל דחזקתו בדוק וה"נ יש לומר הכל חברים אצל מליחה וחזקתו מלחה ומעשים בכל יום שאוכלים בשר מבושל ומעולם לא שמענו לשאול אם מלחו והיינו מטעם הכל חברים אצל מליח' ואמנם באמת ליתא דמזה אין ראיה כמש"כ תוספת פסחים דף ד' ע"ב ד"ה לאו וז"ל אע"ג דגבי טבל סמכינן אחזקת חבר וא"צ אפילו לשאול היינו משום דכיון ששולח לו לאכול מסתמא תקנה שלא יבא לידי מכשול עכ"ל ובאמת אין כאן חזקה עכ"פ קודם שנתבשל דבשלמא חזקת חבר שאינו מוציא מת"י דבר שאינו מתוקן פרש"י שם ד' ד' וז"ל דודאי לא יצא מת"י עד שגמר כל מצותו עכ"ל והיינו מסתמא דחייש שמא יבא אחד לאכול ממנו וכן הכל חברים אצל בדיקת חמץ פרש"י ובדבר שהוא מוחזק חבר מחזקינן לי' שלא עבר זמנו עד שעשאוהו עכ"ל אבל הכא מליחה אף אי נימא חזקה שמולחת קודם שתבשל ונגד זה הכל חברים אבל שנאמר חזקה שתיכף כשהביאה לביתה מלחה זה אנו רואין לעינים דליתא שכמה פעמים שמונח הבשר כמה שעות קודם מליחה ואף אם נאמר שהכל חברים כיון דליכא למיחש שיכשל א' בזה שא"א לאכול עד שיתבשל ומסתמא לא יבשל אחר בלא דעת בטלים וא"כ אשה זו ששכחה אם מלחה במעשה דט"ז איזה חזקה יש לה שנאמר שמסתמא מלחה ובשלמא גבי חבר לא חיישינן שמא שכח כיון דעודו בידו ואמרי' חזקה שאינו מוציא מת"י וכן בחמץ כיון שהדבר תלוי בזמן אבל במליחה כיון דלא מצינו שיהיה מצוה למלוח תיכף כשמביא הבשר אלא מותר להניחו כמה שעות ואפי' יותר ועכשיו אומרת שאינה זכורה אם מלחה ולא שייך לומר חזקה שמלחה דכמו שעכשיו שכחה י"ל ג"כ ששכחה מקודם ועוד שהרי חזינן דהגמ' מסופק אם דבר זה שרגילין לעשות אם זה מקרי חזקה שיהיה חבר בדבר זה שהרי אמרי' וקסבר הכל חברים אצל בדיקה ולא קאמר הכל בודקין ועוד דא"כ אין שייך לספק בזה אם הכל בודקין או לא דלא מסתבר שיסתפק הגמר' בזה אע"כ דזה פשיטא דכל א' מישראל בודק ביתו רק דהגמרא מספקא לי' אם זה מספיק שיהיה נקרא חבר בדבר זה שנאמר כיון דקבוע לו זמן בודאי בדק או אפשר אע"ג דכולם בודקין מ"מ לא מקרי חבר דנימא דבלתי ספק עשה בזמנו דשמא שכח או היה טרוד דודאי לא ברשיעי עסקינן ויבדוק למחר בי"ד וא"כ מנ"ל לומר דמה שרגילין למלוח הבשר שיהיו הכל חברים בזה שמא מ"מ לא נקרא חבר בדבר זה עד שנחוש שמא היה איזה סיבה שלא מלח וכבר כתבנו שאין ראיה ממה שמותר לאכול בלא שאלה דאם לא מלחה היה אומר שלא יכשול ואין אחד מישראל חשוד שיתן דבר לאכול אם לא שיודע בודאי שהוא מתוקן ועוד שהרי אפילו בבדיקת חמץ איבעי' דלא איפשטא אם הכל חבירים אע"ג דמסתמא כולן בודקין ובביטל סמכינן ע"ז מוכח דאין כל החזקות שוין ועוד שהרי אפילו בחזקת חבר פרש"י בתי' ב' דנגד טבל דרבנן סמכינן על חזקה זו משמע אבל נגד טבל דאורייתא לא סמכינן על חזקה זו הרי אף דבהדיא אמרי' חזקה על חבר אפ"ה אמרינן שאינו מספיק לטבל דאורייתא ובב"מ דף י"א כתבו תוספת ד"ה עישור דהא דחזקה על חבר הוא דוקא במת או בהולך ואינו בדעתו לשוב עד ימים רבים וא"כ לא מיבעי' אם נאמר דדם שבשלו דאוריית' פשיטא די"ל דחזקה זו לא מהני ואפילו אם נאמר דדם שבשלו אינו אלא מדרבנן ניכל ג"כ לומר דחזקה זו גרע מחזקת חבר ואפילו נגד דרבנן לא מהני דמנ"ל להמציא חזקה בדבר שאינו מבואר בגמ' ובשער בית הנשים בתשו' דספק קטן הוכחתי בראיות ברורות מגמרא דכתובות כ"ד דאפי' האמוראים היו מסופקים איזה דבר מקרי חזקה להחזיק וא"כ שפיר עשה הט"ז שלא כתב מטעם חזקה ועוד צ"ע בדברי הט"ז שכתב מטעם דרוב פעמים מולחין והא בחולין ט' גבי לא בדק בסמנין כתבו תוספת דאסורה באכילה ולא נבלה ממש משום דרוב פעמים שוחט שפיר ע"ש וכן בדף י' ספק שהה ספק דרס דאסור וכתבו התוספת ורשב"א ור"נ ורא"ש דאע"ג דרוב פעמים שוחט שפיר הרי חזינן דעכ"פ אסור מדרבנן והרשב"א כתב הטעם משום רובא דתלי' במעשה וכל הפוסקים כתבו סתמא ומשמע דלא אזלינן בתר הך רוב וצ"ע ומצאתי בכו"פ סי' ס"ט שהסכים לט"ז מטעם חזקה וכבר דברתי עד הנה לענ"ד בדברים נכונים דל"ש כאן חזקה וכ"ש לפי מה שכתבתי לעיל סימן ל"ח דאין להקל בדם שבשלו דהרבה פוסקים ס"ל דהוי דאוריי' וא"כ בנידון דידן דגרע אפי' ממעשה דט"ז דשם כבר נתבשל הבשר והוי לשיטת תוספ' ספק דרבנן משא"כ נידון דידן דעדיין היא חי ואם לא נמלח יש כאן איסור דאורייתא:

וצ"ע אם מותר לבשל לכתחלה כדי שיהיה דם שבשלו ויהיה ספק דרבנן דכה"ג כתבו הרא"ש והפוסקים ריש פסחים במשכיר בית לחבירו דיבטל ואז הוי ספק דרבנן ואף שעכשיו עדיין לא ביטל והוי ספק דאורייתא מ"מ מותר לגרום מספק איסור דאורייתא לעשות ספק דרבנן אי נימא דגם באיסורין כן או י"ל דשאני הכא שיגרום לבטל איסור דרבנן או נימא כיון דהספק שמא מלחו ואם כן אין כאן איסור כלל וצ"ע ועיין בב"י בא"ח סימן תל"ח:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.