בינת אדם/איסור והיתר/לד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

בינת אדם איסור והיתר לד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

(כ) אמרינן בגמרא חלב העשוי ככובע אינו סותם היכא אמרי לה חיטי דכרכשתא פרש"י חלב שעל חלחולת המוציאה ריעי שקורין טבחייא עשוי קרטין כעין חיטים ואם נקבה ואותו החלב סותמו לא מהני וכ"כ כל הפוסקים וכ"כ בש"ע סי' מ"ו וכו"פ בסמן כ"ד הביא קו' אחרונים לפי מה שכתב שם בש"ע דריש מעיא באמתא צריך גרירא ר"ל הוא המעי שיוצא בו הריעי וא"כ ק' ל"ל דעשוי קרטין תיפוק ליה דחלב טמא אינו סותם ומתרץ דחלחולת היא ארוך יותר מאמה זו וקמ"ל דאפילו התם אינו סותם אעפ"י שהוא טהור וכתב עוד שם הכו"פ שמעשה קרה בפראג שנמצא מסמר תחוב בריש מעי וחלב הדבוק במעי תחת הקרום שמסירין בריש מעי היה סותם והתירו חכמי הדור ואמר כי דוקא הקרום וחלב שעליו הוא אסור כמו שכתב המ"א שם דא"צ להסיר רק הקרום אבל השומן שתחת הקרום מותר ע"ש וע"כ צ"ל דהשומן שתחת הקרום אינו עשוי קרטין דאל"כ למה סותם אע"פ שהוא טהור ולפ"ז הא דאמרינן דחיטי כרכשתא אינו סותם ר"ל החלב שעל הקרום ולפ"ז אם יצא המחט למעלה מן הקרום והחלב שעליו סותם לא הוי סתימה לא מבעי לדעת האומרים שהוא הריש מעי באמתא דבעי גרירא דהוי חלב טמא אלא אפילו להסוברים דריש מעי הוא היוצא מן הקיבה אבל חלב זה הוא טהור מ"מ אינו סותם מטעם דעשוי קרטין כמו חלב הלב ולפ"ז מה שכתב הפ"ח בק"א סימן מ"ו על דברי שער אפרים שכתב דריש מעי של קיבה שניקבה החלב שעליו סותם דאע"ג דאנו אוסרין אותו מ"מ כיון דלהסוברים דריש מעי הוא החלחולת וא"כ שייך לומר אינהו מיכל אכלי לדידן מסתם נמי לא סתים וכתב הפ"ח דלפ"ז ה"ה בריש טבחא נמי אמרינן הכי כיון די"א דזה חלב טהור וז"א שאפילו הוא טהור מ"מ כיון שעשוי ככובע אינו סותם ודברי הכו"פ שכתב ומכ"ש אם נמצא לצד כרכשתא י"ל דכינתו אם לא יצא המחט לחוץ לקרום דאז חלב שתחת הקרום סותם וזה אינו עשוי ככובע לפי עדותו שהכשירו חכמים אבל דברי הפ"ח איני יכול ליישב בזה דמ"מנ אם כונתו על מה שתחת הקרום הא אנן נמי אכלינן כמו שכתב רמ"א ואם שלמעלה מן הקרום זה אינו סותם דעשוי ככובע ולכן ח"ו לסמוך על דבריהם ביצא חוץ לקרום בכרכשתא אם לא מי שיבין לתרץ קושיא זו. אח"ז מצאתי במ"מ פ"ג מה' שגגות שהקשה קו' זו על פ"ח וכתב די"ל דס"ל כפוסקים דכתבו דריש מעיא שכ' הגאונים אינו הכרכשחא דכרכשתא לא נקרא מעיא אלא סוף המעיים הנכנסין לכרכשא זהו ריש מעיא וזה אינו עשוי חיטי וע"ז כתב כיון דאינהו מיכל:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.