ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג/פתיחה למנין העונשין/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

· הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג TriangleArrow-Left.png פתיחה למנין העונשין TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


אלה שבעים ואחד המומתים, מצותם שנית לב"ד החזרתי וכו'. אמר המפרש כבר מלתי אמורה במבוא שלשיטת הגאונים ז"ל ושאר כל גדולי הראשונים ז"ל מוני המצות. במנין שס"ה הלאוין נמנין שבעים ואחד העונשין שבמיתה. והרמב"ם ז"ל בשרשיו (שורש י"ד) שפך על זה סוללה והעיר כל חמתו על הבה"ג וכל ההולכים בשיטתו בזה. ותוכן דבריו הוא כי דבר זה לא יתכן כלל מכמה טעמים. האחד כי העונשין אפי' מיתות ב"ד הרי אין בהם אלא מצות עשה בקום ועשה לב"ד. ואיך יתכן למנותן במספר הלאוין. ועוד יותר קשה מזה מה שמנו במנין עונשין אלו גם חייבי כריתות וחייבי מיתה בידי שמים. והכניסום בתוך מנין הלאוין. ואיזו מצוה ואזהרה יש לנו בכל אלה. הרי אין דינם מסור אלא לשמים. ועוד שאין ראוי למנות כל עונש ועונש מצוה מיוחדת בפ"ע. עד שתהא מלקות אוכל נבלה מצוה בפ"ע. ומלקות אוכל טרפה מצוה בפ"ע. ומלקות אוכל בשר בחלב בפ"ע. ומלקות לובש שעטנז בפ"ע וכן כולם. שא"כ מתרבה מספר המצות הרבה יותר מתרי"ג. וע"כ מבואר שאין למנות כל מין עונש מלקות אלא במצוה אחת. ומעתה כמו כן הוא הדין לעונשי מיתות ב"ד שאין למנות אלא כל מין ומין ממיני העונשין במצוה אחת. ונמצא שאין למנותן אלא בארבע מצות. סקילה. שריפה. הרג. וחנק. ועוד דאחר שכבר נמנו הלאוין המזהירין של העונשין הללו במנין הלאוין איך יתכן למנות העונש מצוה בפ"ע. והלאו שמתחייב על עבירתו העונש ההוא מצוה בפ"ע. וסיים שם וכתב וז"ל ואמנם טעו כולם זאת הטעות בהיותם מונים העונשים כמצות. והם נבוכים בהם. פעם מונים אותם לבדם. ופעם מונים העונשים והדבר אשר יענש עליו (כלומר הלאו) וישימו זה כולו במצות ל"ת מבלתי התבוננות עכ"ל עיי"ש בדבריו:

והרמב"ן ז"ל אע"ג דבמה שהכריח הרמב"ם ז"ל שאין למנות כל עונש ועונש מצוה מיוחדת בפ"ע משום דא"כ גם בעונש מלקות ראוי למנות כל מלקות ומלקות מצוה בפ"ע. ויתרבה מנין המצות הרבה יותר מתרי"ג. השיב עליו הרמב"ן ז"ל שאין זה הכרח כלל. דשאני עונשי מיתות ב"ד. לפי שאנחנו נצטוינו מצוה בפ"ע לסקול מחלל שבת. ונצטוינו מצוה אחרת לסקול עובד ע"ז. וכן כולם. ואין עבירה זו כמות זו. ולא נצטוינו בהם מצוה כוללת. אלא בכל אחד ואחד מאמר בפ"ע ופרשה בפ"ע מטעם בפ"ע. וכי משום ששתי מצות אלו נעשות ברגימת אבנים ימנו אחת. אבל המלקות אין דמיונו לאלה לפי שלא נצטוינו על המלקות בכל עבירה ועבירה בפ"ע. אבל נצטוינו מצוה כללית שנלקה על כל לאו מהלאוין שבתורה שדומה ללאו דחסימה. ולא באו במלקות אלא שתי מצות. שאם היה בן הכות הרשע שיפילנו השופט והכהו ארבעים. ושלא יוסיף להכותו. ולכן לא ימנו המלקיות בשום פנים במצות רבות עכת"ד שם בזה עיי"ש. מ"מ בעיקר הדבר הודה גם הוא ז"ל לטענותיו של הרמב"ם ברובן. והחליט גם הוא כמוהו דודאי אין למנות העונשין אלא במנין העשין. ולא במנין הלאוין. ואפי' כשתמצא לומר דחשיבי כלאוין. ומקומן במנין הלאוין. מ"מ אחר שכבר נמנו כל האזהרות של העונשין הללו במנין הלאוין. שוב לא יתכן למנות העונשין שמתחייבין על עבירת לאוין אלו עצמן במנין הלאוין בפ"ע. וכ"ש שאין למנות עונשי כריתות ומיתות בידי שמים שאין בהם שום מצוה לנו. שאין עשייתם אלא בידי שמים. אלא דמ"מ העלה שאין מכל זה שום השגה על הבה"ג וסייעתו ז"ל כלל. משום דודאי גם להבה"ג אין העונשין מצד עצמן נמנין במנין הלאוין. וגם לא במנין העשין. דמספר תרי"ג מצות לדעת הבה"ג אינו כולל אלא המעשים הרצויים והנמנעים מאתו יתעלה. אבל העונשים אינם מכלל המעשים הרצויים אפי' כשצוה אותנו על העונש כמיתות ב"ד ומלקות. וכ"ש בעונשי שמים ככרת ומיתה ביד"ש אינם בכלל חשבון הזה. ואין כוונתו במנין העונשין שמנה אלא להאזהרות עצמן שעל עבירתן באים עונשין הללו. וכבר נזהר בעריות ובזולתם מכל חייבי מיתת ב"ד וכרת ומיתה ביד"ש שלא חזר ומנה הלאוין שבהם במנין הלאוין. ולאו דמלאכת שבת שמנה במנין הלאוין. כבר ביאר הבה"ג גופי' בהדיא ודקדק בלשונו וכתב בלשון הזה. לא תעשה מלאכה דלאו מאבות מלאכות שבת. והיינו לאו דמחמר. מדכתיב לא תעשה כל מלאכה אתה ובהמתך וגו'. שאינו בסקילה ואין בו אלא ל"ת גרידא. וא"כ אינו בכלל מנין העונשין. דשם לא מנה אלא אזהרה דאבות מלאכות שבסקילה. ולא כמו שהבין הרמב"ם ז"ל בכוונת הבה"ג שמנה מחלל שבת בסקילה במנין העונשין וחזר ומנה גם אזהרתו במנין הלאוין. זהו תורף דברי הרמב"ן ז"ל שם עיי"ש:


· הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.