ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג/עשה/קמ

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ביאור רי"פ פערלא על ספר המצוות לרס"ג עשה קמ

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

וחטאת על כל נעלם. מ"ע לכל יחיד ההדיוט להביא חטאת קבוע כשבה או שעירה על שגגת עבירה בדבר שזדונו כרת כדכתיב בפרשת ויקרא. וכן מנאה רבינו הגאון באזהרותיו (בדבור לא תענה). וז"ל שם פיחז במצות ל"ת כשבה או שעירה יביא לזבולים עכ"ל עיי"ש. ומש"כ שם פיחז במצות ל"ת דנראה דס"ל דקרבן בעי אזהרת לאו. והוא לכאורה שלא כמסקנא דגמרא (ריש פ"ג דמכות י"ג ע"ב) דמסקינן התם דקרבן לא בעי אזהרה עיי"ש. אין רבינו הגאון ז"ל יחיד בזה. שכן דעת כמה ראשונים ז"ל. והוא דעת רש"י (ריש פ"ק דכריתות). והרמב"ם בפיה"מ והרע"ב ז"ל שם עיי"ש. וכן פירש"י (ריש פי"ג דזבחים ק"ו ע"א). וכבר עמדו על דבריו בתוס' שם בד"ה אזהרה עיי"ש בדבריהם. ומ"מ גם התוס' גופייהו כתבו כן (בפ"ב דשבועות י"ח ע"ב) בד"ה ל"ת עיי"ש. וכ"כ הרמב"ן והריטב"א ז"ל (שם י"ז ע"ב וי"ח ע"ב) והביאו ראי' מהתוספתא וספרא עיי"ש בדבריהם. וכ"כ הרמב"ם (ריש פ"א מהלכות שגגות. ובסה"מ עשין ס"ט) ובסמ"ג (עשין רי"ג) עיי"ש ובמש"כ התוס' (בפ"ק דיבמות ט' ע"א) בד"ה מה ע"ז. והר"ב באר שבע בכריתות שם הפליג בתמיהתו על פירש"י שם. ולא ראה דזו היא דעת רוב גדולי הראשונים ז"ל. וכבר ביארתי הדבר על נכון במק"א דלק"מ מסוגיא דמכות וריש פ"ק דכריתות ואכמ"ל בזה. ומצוה זו מנאה הרמב"ם (עשין ס"ט) וכן כל הבאים אחריו מנאוה. והבה"ג מנה במנין העשין מצוה חטא להתכפר בתחנונים ובקרבן. וגם במספר הפרשיות מנה פרשת חטאת עיי"ש בדבריו. ובה"ג כת"י רומי. וכן הוא ממש ג"כ באזהרות הר"י אלברגלוני ז"ל עיי"ש. וכן הרא"ם ז"ל ביראים (סי' שס"ג) מנה מצוה זו דחטא להתכפר בתחנונים ובקרבן שמנה הבה"ג במנין העשין. והיינו מצות חטאת היחיד. וכמו שביאר ביראים שם עיי"ש. אבל המצוה דפרשת חטאת שמנה הבה"ג במספר הפרשיות לא הביא הרא"ם ז"ל ביראים. וכן באזהרות הר"ש בן גבירול ז"ל לא הזכיר אלא מצוה אחת בחטאת יחיד עיי"ש. וכנראה כן הי' כתוב בה"ג שלפניהם. אבל דברי הבה"ג שלפנינו צריכים ביאור. איזו מצוה בחטאת יחיד כוונתו למנות במספר הפרשיות שהם חוקי צבור. ואולי כוונתו בזה למנות מצות חטאת יחיד בשגגת ע"ז שכוללת אחד ההדיוט ואחד המשוח ואחד הנשיא שכולם בשעירה. ולפי שהדבר תלוי בב"ד לברר באיזה ענין נדונין כיחידים. ואפי' הרבים ואפי' כל ישראל זמנין שיש להם דין יחידים לענין זה. כמבואר בפ"ק דהוריות וברמב"ם (פי"ג מהלכות שגגות). ויש בדבר תנאים וחילוקים רבים. ולכן מנאה במספר הפרשיות. וגם באזהרות אתה הנחלת מלבד מה שמנה שתי מצות בחטאת יחיד ואחת במעשה החטאת. כמו שביארנו דבריו לעיל (עשין קל"ו קל"ז). מנה עוד מצוה דברי הודית עון וקרבן חטאת. וממשמעות לשונו נראה דכוונתו בזה למנות מה שמנה הבה"ג. חטא להתכפר בתחנונים וקרבן. וכמו שביאר הרא"ם ז"ל ביראים שם עיי"ש. אבל לפ"ז מצוה זו נשנית אצלו פעמים. שהרי כבר מנה הפייטן כל המצות שבקרבן חטאת כמו שביארנו דבריו שם לעיל. מיהו אפשר לומר דעיקר כוונתו בזה למנות מצות וידוי מדכתיב והתודו את חטאתם אשר עשו וגו' ואע"ג דגבי קרבן כתיב. מ"מ אין הקרבן מעכב את הוידוי. וכן מנאה הרמב"ם (עשין ע"ג) מצות עשה בפ"ע. והביא שם מהמכילתא דגם בלא קרבן איכא מצוה בוידוי ואפי' על עבירות דלאו בני קרבן נינהו. וכוונתו לספרי זוטא (שהביא בילקוט פרשת נשא) על הך קרא עיי"ש. ולפי שלכתחילה אם עבירה דבת קרבן הוא צריך להתוודות על הקרבן. לכן הזכיר הפייטן בזה גם הקרבן אע"פ שאינו מעכב בעיקר המצוה. וכפי הנראה הבין כן הפייטן בכוונת הבה"ג במצוה זו. אלא דלפ"ז נמצא שלא מנה הבה"ג מצוה דחטאת יחיד אפי' בשאר מצות במנין העשין שלו. לפי נוסחת הבה"ג שלפנינו. ואפשר שלפניו היתה נוסחא אחרת בזה בה"ג. והנה גם הרא"ם ז"ל ביראים (סי' קכ"א) מנה מצות וידוי מצוה בפ"ע. אלא שלא מנה שם אלא מצות וידוי של כה"ג ביוה"כ על הפר והשעיר. אבל מצות וידוי דכל אדם מבואר שם דס"ל דאינה אלא מדרבנן. שחייבו להתוודות ביוה"כ דוגמת הכה"ג עיי"ש בדבריו. וכפי הנראה הבין כן הרא"ם ז"ל במה שמנה הבה"ג במספר הפרשיות שלו פרשת תחנונים. ולפי שאינה אלא בעבודת הציבור בכה"ג שמתודה על כל העונות והחטאים של כל ישראל. לכן מנאה הבה"ג במספר הפרשיות. וכן באזהרות הר"י אלברגלוני נמנית פרשה זו. אבל הרמב"ן ז"ל (בשורש שלישי) הבין כוונה אחרת בדברי הבה"י. בזה עיי"ש. ובאזהרות הר"א הזקן והר"ש בין גבירול ובאזהרות אתה הנחלת לא הזכירו פרשה זו כלל. וכנראה לא היתה בבה"ג שלפניהם. ואין להאריך בזה. והר"א הזקן ז"ל באזהרותיו לא מנה כלל עשה זו דחטאת היחיד במנין העשין שלו והוא תמוה טובא. וכנראה מנאה במספר הפרשיות שלו עיי"ש היטב. אבל הוא תמוה ואין להאריך בזה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.